צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

"גם אלוהים טועה לפעמים"

סימה ניני, אימו של חלל צה"ל דור, שנהרג במתקפת חיזבאללה בהר דב לפני כחודשיים וחצי, מסרבת להשתמש בצמד המילים זיכרונו לברכה בצמידות לשמו. "מבחינתי הוא עדיין כאן", היא אומרת, ומשחזרת בכאב את הרגעים בהם הבינה שבנה קיפח את חייו, ואת המפגש עם קציני צה"ל שבאו להודיע למשפחה את הבשורה המרה – אבל לא היו צריכים להגיד אפילו מילה אחת

פורסם

בתאריך

בוקר העשרים ותשעה בינואר השנה היה יום אביבי יחסית. רק כמה ימים קודם לכן שטפה סערה את הארץ, וכעת הייתה זו דווקא השמש שהבציעה מבעד לעננים ושטפה בקרניה גם את המושב שתולים, בו מתגוררת משפחת ניני. אבל את הבור שנפער בלב המשפחה בצהריי אותו היום גם קרני השמש החורפית, שלפעמים נדמה שיכולה לרפא כמעט הכל, לא תעזור כדי למלא.

זה התחיל כעוד יום רגיל. סימה (50) יצאה ליום עבודה בעסק המשפחתי של הילדים בתל אביב. סניף אחד מבין שלושה, המנוהל על ידה. שעתיים אחרי שפתחה את החנות, נודע על האירוע בגבול הצפון שישנה את חיי המשפחה לעד. "תקרית בגבול הצפוני", זעקו כותרות אתרי החדשות. שידורי הטלוויזיה נקטעו ומהדורות החדשות פתחו בדיווח מיוחד לעדכן על פרטי המקרה. כמה שעות אחר כך, על שביל הבטון הסלול היטב שצבעו כבר הספיק לדהות, דרכו לראשונה זוגות מגפיהם של חמישה חיילים במדים. הרקיעות נשמעו למרחק של מטרים רבים. עיניהם היו מושפלות מטה. הם לא היו צריכים להיכנס הביתה, כי סימה ובעלה, נחמיה (57), רצו אליהם החוצה. הם גם לא היו צריכים להגיד ולו מילה אחת. זה כנראה מסוג המקרים שבהם השתיקה חזקה יותר מהכל. מקרים שבהם המילים נאמרות מבלי להישמע. מקרים בהם הכל ידוע וברור גם מבלי להסביר, או במקרה הזה – להגות אפילו מילה בודדת.

סמ"ר דור, בנם הצעיר של סימה ונחמיה, מת. ובאותו הרגע, כאשר החיילים עומדים מול המשפחה בחצר הבית הכפרי במושב, הם אפילו לא אמרו להם את המשפט הזה. זה פשוט היה מובן, וברור, גם מבלי להגיד את זה. ההודעה הרשמית על מותו של דור הייתה בכלל אילמת. זו כנראה המציאות הישראלית האכזרית, שמכינה הורים למות בניהם עוד בטרם אפילו הצבא עצמו יודע על כך.

"אני זוכרת את היום הזה כאילו זה קרה לפני רגע", שחזרה השבוע סימה בפגישה שערכנו עימה בבית המשפחה. "הייתה לי תחושה לא טובה כבר מהבוקר, כשראיתי את הדיווחים הראשוניים. כבר אז אמרתי לעצמי שקרה משהו לבן שלי. זו כנראה תחושה של אימא, משהו שאי אפשר להסביר. פשוט ידעתי". הניסיונות לצלצל לטלפון הנייד של דור, שעלו בתוהו, הוסיפו בוודאי לתחושתה של סימה. "התסריט כבר רץ בראש שלי. מה קרה, ואיך, ולמה ומתי", היא מוסיפה. חמישה ימים בלבד לפני התקרית הנוראה ביקר דור את משפחתו בביתם. את השבת הוא ערך אצל חברתו, איתה יצא יותר משש שנים.

אלו היו ימי מתיחות בגבול הצפוני של ישראל. ארגון הטרור חיזבאללה איים השכם וערב לנקום על חיסולם של כמה מאנשיו בפעולה של חיל האוויר הישראלי זמן קצר קודם לכן. התגובה, כך נראה, הייתה רק עניין של זמן. "אני זוכר שדיווחו בטלוויזיה על החיסול של הבכירים מחיזבאללה והגנרל האיראני", נזכר נחמיה. "אמרתי לסימה שזה לא יעבור חלק ושאנחנו נקבל מכה קשה בעקבות החיסול הזה. לא חלמתי ולא דמיינתי אחד למיליארד שזה ייפול על הבן שלי". ואכן, התגובה באה. טילים שנורו לעבר סיור צה"לי בצמוד לגדר המערכת הרגו את דור ואת מפקדו, רס"ן יוחאי קלנגל ז"ל.

בינתיים, ביום מותו של דור ז"ל, התקבצו עוד קודם להגעתם של אנשי קצין העיר סימה, נחמיה והאח אביאל. "הכל היה על סמך תחושות. הוא לא ענה, המפקד לא ענה למרות שראיתי שהוא מחובר לוואטסאפ, ופשוט הבנו הכל", ממשיכה ונזכרת סימה. אביאל, האח הגדול של דור ז"ל, לא יכול היה להמשיך לשבת בבית. הוא ניגש לכיכר המרכזית של המושב, המובילה לכיוון ביתו, ישב שם, וחיכה. כאשר הרכב הצבאי ובו הקצינים שבאו לבשר את בשורת האיוב למשפחה הגיע, הוא התלווה אליהם. יחד הם עשו את הצעדים לכיוון הבית בו גדל דור, וההמשך ידוע. השיחות לקצין העיר שעתיים קודם, שבהם נאמר לבני המשפחה כי "דור בסדר, הוא בחיים, אין לכם מה לדאוג", התבררו כניסיונות הרגעה טלפוניים שמטרתם להעביר את הזמן עד זיהוי גופתו של דור והגעת נציגי צה"ל לבית כדי לבשר באופן אישי את הידיעה למשפחה.

"ראיתי אותם מהוויטרינה, קפצתי מהכיסא ורצתי לדלת, צעקתי שהבן שלי הלך", נזכר בכאב האבא נחמיה. "אין אלוהים, אין אלוהים", זעקה בכאב של אימא סימה.

1972273_512777992193942_7111772617497618294_n

מסע הלוויה. סימה ונחמיה לא היו צריכים הודעה במילים (צילום: אדי ישראל)

שבע דקות עברו, והבית התמלא בבני משפחה, חברים ושכנים. הידיעה פשטה במושב כמו אש בשדה קוצים. דור, רק בן 19 וכאשר כל החיים עוד לפניו – הפך בעל כורחו לחלל האחרון של צה"ל. את יום הזיכרון תשע"ה, השבוע, תציין משפחתו בפעם הראשונה לא רק כמביטה מהצד על מאות האלפים שאיבדו את יקיריהם, אלא כחלק ממשפחת השכול.

דווקא בפעולה שגרתית

דור היה ילד חזק, מעיד האבא נחמיה. "גם פיזית וגם נפשית", הוא מדגיש. בחשבון הפייסבוק שלו אי אפשר כמעט למצוא תמונה בלי חיוך רחב שנסוך על פניו. חבריו, כך מעידות התמונות, הקיפו אותו מכל עבר. "הוא היה איש של חברים, בשבילו הם היו הכל וגם להיפך, הוא היה הכל בשבילם", משחזרים במשפחה. בכל יום שישי, כאשר הגיע הביתה, היו מתקבצים בדרך כלל עשרות מהם למפגש משותף בחצר הבית, מחליפים חוויות, אוכלים ארוחת צהריים, צוחקים. ילד של אהבה, סיפרו עליו במשפחה זמן קצר לאחר לכתו. איש של נתינה, אכפתיות מהזולת ובעיקר אהבת חינם שחילק לכל עבר, לכל מי שרק דרש, וגם למי שלא. החברים, אגב, מגיעים עד היום מפעם לפעם לערוך שבתות משותפות עם משפחתו של דור. "זה היה קשר שאי אפשר לתאר במילים, חברות אמת", אומרים במשפחה.

בעת גיוסו לשירות קרבי בחר בחטיבת "גבעתי" כבית שלו. לא הייתה לו העדפה מיוחדת לחטיבה הסגולה, אבל לאחר שהתגייס אליה – הפך, כראוי לפטריוט חטיבתי – ליחצן מספר אחד שלה. "היו לו נפילות בדרך, כמו לכולם", משחזרת סימה. "אבל הוא רצה את זה מאוד ובסוף זה אכן קרה. הוא אהב את הצבא, את החברים".

במבצע האחרון ברצועת עזה, "צוק איתן" השתתף דור יחד עם חטיבתו. "ידענו שהוא באיזור רפיח", משחזר נחמיה. אימא סימה ידעה על עובדת השתתפותו במבצע רק כמעט שלושה שבועות אחרי שהוא החל. "הסתירו את המידע ממני, אבל בסוף גיליתי", נזכרת. "כאשר דיברתי עם דור הוא אמר לי שהוא בצאלים באימון. יותר מחודשיים הוא לא היה בבית, עוד כאשר התחיל מבצע 'שובו אחים' עם חטיפת שלושת הנערים, ומאוחר יותר במהלך כל ימי המבצע עצמו. אלו היו ימים לא קלים, הרבה חששות, שינה זה לא ממש שינה, מחשבות בלתי פוסקות על מה הוא עושה עכשיו, ואיפה הוא, והאם הוא שומר על עצמו כמו שצריך. כל טלפון מקפיץ אותך. לא קל".

את "צוק איתן" הצליח דור לעבור בשלום, ודווקא ממשימת סיור שגרתית בגבול בצד השני של הארץ יצא כשאינו בן החיים. מהאירוע הזה נשארו לבני המשפחה רק שתי דסקיות שהיו על דור בעת פגיעת הטילים, שרשרת ועליה תליון של מגן דוד שענד על צווארו, וכעת עונדת אותו האימא סימה, וחלקים מארנקו. אנשי הצבא הביאו למשפחה את הפריטים שנשארו מהתקרית, כמזכרת. "הרוב פשוט נשרף", אומרת סימה. "הביאו לנו גם את לוחית הרישוי של הרכב שהוא היה בו כאשר הטיל פגע בהם", מוסיף נחמיה.

ניני זל להבהרה (4)

האימא סימה על רקע קיר ההנצחה לזכר בנה, בסלון הבית

"דור זה הכל בבית הזה, במשפחה הזאת", ממשיך ואומר נחמיה. "כאשר הייתי אומר לו להיזהר בתפקיד שלו, הוא היה צוחק ואומר לי 'אבא, תהיה רגוע. אף כדור לא יכול לחדור אליי'. דור צדק. לא כדור חדר אליו, אלא טיל".

נחמיה מעיד כי כאשר דור הגיע הביתה בפעם האחרונה שלפני התקרית הקרינו בטלוויזיה כתבה שעסקה במתיחות בגבול הצפון. "הראו את הגדר, ודור חייך ואמר לי 'אבא תראה, שם אני מסתובב עם הרכב כדי לבדוק שהכל תקין בגדר ובסביבה'. אפילו לא אמרתי לו תיזהר,וכמה ימים אחרי כן קרה המקרה".

דור ז"ל היה בן הזקונים במשפחה, אח לאביאל ולשני. אימא סימה מסרבת לנקוט בביטוי "זיכרונו לברכה". בלי זה, היא מבקשת בראיון. "מבחינתי הוא כאן איתנו, הוא לא הלך. אני לא רוצה לחשוב על זה ולהתייחס אליו בלשון עבר. הוא כאן, הוא חלק מאיתנו, אני עדיין מקווה שייכנס יום אחד בדלת עם המדים, החיוך הכובש שלו, יגיד שלום וייתן לי נשיקה".

ביום הזיכרון הראשון בלי ילדם הקטן יגיעו סימה ונחמיה, יחד עם ילדיהם אביאל ושני, לטקס הזיכרון במושב שלהם. שני חללים היו במושב בטרם מותו של דור. עכשיו המספר גדל לשלושה, ועל קיר ההנצחה באנדרטה היישובית הוסיפו גם את שמו.

"אומרים שאין דבר כואב יותר וקשה יותר מזה שהורה קובר אל ילדו. זה אמור להיות ההיפך. אין משפט נכון יותר מהמשפט הזה, ועכשיו אנחנו מבינים את המשמעות שלו", אומרים סימה ונחמיה. בימי השבעה יש הרבה אנשים שמגיעים, שמסיחים את הדעת, אבל זה עובר, ואז מתחילה ההתמודדות האמיתית. באו לשבעה אנשים שמעולם לא ראינו, שלא נפגשנו איתם. הם כנראה הרגישו צורך להזדהות, לנחם".

ועדיין, אומרת סימה, גם הניחומים לא משככים את הכאב הנורא. "אני זוכרת שהייתי כמו עב"מ, כולנו", אומרת. "כאילו הגוף נמצא כאן, אבל הראש והמחשבות במקומות אחרים לגמרי, לא יחד עם הגוף". בשבועות האחרונים, אחרי מותו של דור ז"ל, מעידה סימה כי היא מקבלת שיחות מעמותות שונות של משפחות שכולות. "אני אפילו לא עונה להם, לא מאמינה בזה. לא רוצה בכלל להאמין שהוא איננו", דבריה.

אני תוהה בפני נחמיה, שהעדיף שלא להצטלם לראיון הזה, כיצד משתנים החיים אחרי מות בן. "החיים הם לא אותם חיים", אומרת סימה. "לא אותם חיים?", שואל נחמיה וגם עונה: "זה הרבה יותר מזה. החיים פשוט התרסקו לנו. דור היה הכל בשבילנו, ודור איננו. איזו חיים אלו יכולים להיות". סימה, ישובה על כיסא בסמוך לשולחן פינת האוכל בבית, אותה פינת אוכל שדור כבר לא יזכה לשבת לאכול בה את מטעמי השבת ובכלל, מהנהנת בהסכמה ודמעה זולגת מעינה.

"אומרים שאלוהים עושה טעויות לפעמים. גם הוא טועה, ויש מקרים שבהם הוא לא יכול לחזור בו מהטעויות שלו", מוסיפה סימה. "כנראה שזה מסוג המקרים האלו. זו טעות, דור לא היה צריך ללכת ככה. הוא צעיר מידי, חיים שלמים ציפו לו, זה לא היה צריך להיגמר ככה".

את הקבר של דור בחלקה הצבאית בבית העלמין, שהוקם בחופזה לאחר מותו בהוראתו של ראש המועצה האזורית באר טוביה, דרור שור, ובסיועו של נציג המושב מני מעודי, פוקדת סימה כמעט מידי יום. היא מניחה שם פרח, שוטפת, נושקת למצבת האבן הגדולה שעליה חרוט באותיות לבנה שמו של דור. "אמיץ וגיבור לעד נזכור", נכתב בחלק העליון של המצבה, שנוסף אליה לבקשתה של המשפחה. על כרית המצבה נכתב כי דור נפל בפעילות מבצעית.בחלקה התחתון של המצבה נוספה כתובת קצרה נוספת: "דור אהובנו, לנצח תחייה עימנו, נזכור תמיד את חדוות חיינו".

10940526_10200369725722657_7434136899757936027_n

ניני ז"ל. עבר את צוק איתן, נהרג בצפון

היכן תהיו בערב חגיגות יום העצמאות, אני תוהה בפני סימה ונחמיה. "כאן, בבית, יושבים. בשבילנו נגמרו החגיגות, אין לנו יותר מה לחגוג. ביום שבו זה קרה הכל נגמר", אומרת סימה. "החיים נעצרו, בשבילנו החיים לא ממשיכים הלאה", מוסיף נחמיה.

להנציח את זכרו

לפני כשבועיים ערכו בני המשפחה מסע הנצחה מיוחד לזכרו של דור ז"ל. 50 רכבי שטח וטרקטורונים – שהיו תחביב של דור בימי נעוריו – התקבצו יחדיו ויצאו למסלול אתגרי בן שבע שעות בהרי השפלה ולכיש. חבריו הרבים של דור מהאזרחות הגיעו בהמוניהם. על רכבי הסופה הצבאיים, שהגיעו מגדודו של דור בגבעתי, צבר, הונפו אל על דגלי החטיבה הסגולה, ולצידם כתובות לזכרו של דור ז"ל.

עבור משפחת ניני מדובר בצעד ראשון בדרך להנצחתו של דור. סימה, שטרם שבה לעבודה מאז מותו של בנה, מקווה לעשות זאת בקרוב. "בינתיים אני רוצה לפעול כדי שכולם יזכרו את דור כמו שהוא היה. חייכן, אוהב ונאהב, טוב לב", דבריה. על הקיר בסלון הבית שלהם נתלו תשע תמונות של דור מחייו הצבאיים. ברובן המוחלט נראה החיוך שהפך עבור חבריו לסימן ההיכר שלו. "זו תהיה ההנצחה שלו, חיוך, ואת זה נזכיר לכולם כדי שלא יישכחו אותו לרגע".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

שיפוץ כפול

למרות שהעבודות לשדרוגו הסתיימו רק לפני שבעה חודשים, עובר הכיכר ברחוב בן גוריון בעיר שיפוץ נוסף ממש בימים אלו- בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים. "הורסים ובונים כאילו זה לגו. מדובר פה בכסף ובאיכות החיים של כולנו", אמר תושב העיר. העירייה בתגובה: "הקבלן מבצע תיקונים לליקויים שנתגלו בבדיקה שערכנו"

פורסם

בתאריך

על ידי

שבעה חודשים בלבד מיום סיום עבודות השיפוץ וההקמה של הכיכר החדש בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך לבנק לאומי), הרסו לפני כשבועיים עובדי קבלן מטעם העירייה את הכיכר במטרה לשדרג אותו בשנית.
לטענת גורמים בעירייה, הסיבה לשיפוץ החוזר נעוצה בהיותו של הכיכר שנבנה רק לאחרונה "רחב מידי", ועל כן יש להקטינו על מנת שיעמוד בתקן ויוכל להכיל את התנועה הרבה החולפת על פניו.
כזכור, לפני קצת יותר מחצי שנה הודיעו בעירייה על סיום עבודות השדרוג וההקמה של כיכר בן גוריון וכן הכריזו על פתיחת עבודות הפיתוח לאורכו של הרחוב כולו. העבודות האינטנסיביות, כללו אז הקמת חומה חדשה המהווה 'חוצץ' בין הבניינים הסמוכים לבין המרחב הציבורית, ריצוף מחדש של הרחוב באבנים משתלבות, ריבוד הכביש ושיפוץ כיכר התנועה במקום. עם סיום העבודות על הכיכר, המפגיש את הצירים הראשיים רש"י ובן גוריון, החלו בעירייה בשדרוג קטע הכביש שבין כיכר בן גוריון לכיכר ז'בוטינסקי ('הכיכר של סופר'), ועבודות אלו נמשכות גם בימים אלו ואמורים להסתיים בשבועות הקרובים.
אלא שכעת מתברר כי חרף ההשקעה הגבוהה בעבודות השדרוג שנעשו ברחוב בן גוריון בעיר החליטו בעירייה לבצע את העבודות על הכיכר בשנית, מה שמצריך לכאורה הוצאה כספית נוספת שעלותה עשרות אלפי שקלים. "רק לפני חצי שנה נבנה הכיכר החדש", אמר השבוע תושב זועם בשיחה עם "המקור", והוסיף: "מדובר פה בכסף של כולנו. בחמש השנים האלה העירייה נכנסה לנו עמוק לכיס ולא מובן לי איך אפשר להיות כל כך אדישים לכספים האלה", הוסיף.
תושב אחר, שהבחין בנו מצלמים את העבודות, ציין כי לדעתו מדובר בניצול כספי ציבור לצרכי בחירות, "עשו אותו דבר גם בטיילת. הורסים ובונים מחדש כאילו זה לגו כדי להראות שעושים משהו. למישהו יש ספק שמדובר בבזבוז המשאב הציבורי בעיתוי כל כך תמוה, ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות?", אמר.
עיכוב מקובל או הון פוליטי?
הטענות אודות תעמולת בחירות מצד השלטון הנוכחי נשמעו השבוע גם בהקשר מגרש הקטרגל החדש בקיבוץ גלויות. מספר תושבים, חלקם מתגוררים בשכונה ואחרים בסביבתה, תהו השבוע מדוע שערי המגרש החדיש נותרו סגורים חרף הודעת העירייה על סיום העבודות בו, והוסיפו כי הם חשים שמישהו רוצה לגזור קופון על חשבון האינטרס הציבורי, "המגרש הזה רשום על ללו זוהר, לאף אחד אין ספק", אמר תושב העיר, שהסביר, "עם זאת, לא ברור מדוע מתעכבים עם פתיחת המגרש. לא ייתכן שילדים לא יכולים להיכנס פנימה ונאלצים לסכן את חייהם בטיפוס על הגדר רק בגלל שבעירייה רוצים לכאורה לערוך טקס פתיחה ראוותני. מישהו פה חושב הפוך", אמר התושב.
תושב אחר, המתגורר ממש בסמוך למגרש הקטרגל, סיפר כי בימי השבת מטפסים עשרות ילדים מעל הגדר הגבוהה במטרה ליהנות מהמגרש המפואר, ולאחרונה אף הצליח אלמוני לפרוץ את המנעולים ולהותיר את שערי המגרש פתוחים ללא ידיעתה של העירייה.
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "לגבי הכיכר בסמוך לבנק לאומי, הרי שהעבודה המתבצעת כעת נעשית לבקשתה של העירייה לאחר שזו מצאה ליקויים בביקורת שערכה אחר עבודתו של הקבלן. בעניין מגרש הקטרגל בשכונת קיבוץ גלויות, היות ומדובר במגרש סינתטי נדרש אישור של פיפ"א לשם פתיחתו, ולכן העיכוב בחניכתו. ברגע שיתקבל האישור יערך טקס מכובד".

המגרש בקיבוץ גלויות. "מישהו חושב הפוך" (צילום: יח"צ)

לחץ להמשך קריאה