צור עימנו קשר

חדשות

גירעון הענק הצפוי מהשכונות החדשות מאיים על עתיד העיר

פורסם

בתאריך

בעירייה מרבים להתגאות בבנייה המאסיבית החדשה בשכונות "המחנה" ו"כרמי הנדיב", אולם בשנה הבאה המציאות עשויה לטפוח על פניה. ניתוח כלכלי מגלה כי הגידול החד במספר יחידות הדיור בעיר יגרום לגירעון עצום של 12.7 מיליון שקלים. "אם העירייה לא תביא כסף, היא גם תקבל פחות כסף ממשרדי הממשלה, ואז הבעיה עלולה להחמיר", מסביר האנליסט יוגב שרביט

עיריית קריית מלאכי צפויה להתמודד עם גירעון צפוי של 12.7 מיליון שקלים החל משנת התקציב 2018, שמקורן באכלוס כאלף יחידות דיור בשתי השכונות החדשות הנבנות בימים אלו בעיר – בני חיל (בשמה הקודם "המחנה) ו"כרמי הנדיב". כך עולה מבדיקת "המקור" בסיועו של האנליסט הכלכלי המתמחה בתחום הרשויות המקומיות, יוגב שרביט. "זוהי סכנה ממשית לעתידה של העיר", הזהיר שרביט.
עובדה ידועה היא שרשות מקומית, כל רשות מקומית, מוציאה יותר כסף על כל בית אב בשטחה לעומת הכספים שהיא מכניסה ממנו. בעוד תשלומי הארנונה מסתכמים לרוב בכמה אלפי שקלים בודדים בשנה, במקרה הטוב, הרי שההוצאות על כל בית אב גבוהות בהרבה. המשמעות הכלכלית הטהורה היא גירעון כספי שכן בעוד הרשות צריכה לספק לתושבים שירותי ניקיון פינוי אשפה, חינוך, תרבות ופנאי ושירותים נוספים בעלות גבוהה – היא מכניסה סכום זעום יחסית מתשלומי המיסים המקומיים, הם הארנונה.
רשויות מאוזנות מצליחות לאזן את תקציבן באמצעות מיסי ארנונה הנגבים מגורמים אחרים, שאינם התושבים – בדיוק לשם כך נוצרו איזורי תעשייה, המכניסים סכומי כסף גדולים יחסית, ולצד זאת אינם דורשים שירותים כלשהם למעט שירותי ניקיון מינוריים יחסית. כך, הכספים הנכנסים לקופתה של הרשות מאיזורי התעשייה, המסחר והתעסוקה שבה מכסים על הגירעון הנגרם כתוצאה מההבדל המשמעותי בין סך ההכנסות מכל בית אב לבין רמת ההוצאות בגינו.
כך למשל המועצה האזורית באר טוביה, השכנה לקריית מלאכי ובעלת מספר תושבים כמעט זהה, מכניסה ארנונה ממגורים בשיעור שנתי כולל של 27 מיליון שקלים, לעומת פוטנציאל של 29 מיליון שקלים. כלומר, סך הגבייה עומד על למעלה מתשעים אחוזים. לעומת זאת, ההכנסה של באר טוביה מארנונה שלא למגורים עומדת על 131.7 מיליון שקלים. בסך הכל, הכנסותיה העצמיות (כלומר הכנסות מתשלומי ארנונה למגורים ותעשייה, היטלים שונים וכו', שאינן ממשרדי ממשלה, מתרומות ומגופים אחרים) של באר טוביה, לרבות ארנונה מכל הסוגים, היטלים, תשלומים נוספים שונים ועוד, עומדות על 204.5 מיליון שקלים בשנה. הסכומים האלו נכונים לשנת 2015, ולפי ההערכות, בשנה וחצי שחלפו מאז הן אף עלו בצורה משמעותית.
לעומת זאת, עיריית קריית מלאכי מכניסה סכומים נמוכים בהרבה. סך ההכנסות השנתיות מארנונה למגורים של העירייה עומד על 10.5 מיליון שקלים בלבד בפועל – 18.5 מיליון שקלים פחות מבאר טוביה. זאת, בין היתר לאור נתוני הגבייה הנמוכים: בעוד פוטנציאל ההכנסות המקסימלי של העירייה מארנונה למגורים עומד על 25.4 מיליון שקלים, אחוז הגבייה עומד על פחות מחמישים אחוזים, כך על פי הנתונים.
ההבדלים ניכרים גם בכל הקשור לארנונה שלא ממגורים – כלומר מאיזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה – מהם מכניסה עיריית קריית מלאכי 46 מיליון שקלים – כמעט 86 מיליון שקלים פחות מבאר טוביה. זאת, גם אחרי ששלב א' של איזור התעשייה תימורים, הנמצא בבעלות העירייה ואמור היה לצמצם את הפערים הכלכליים בין הרשויות, הושלם כמעט לחלוטין.
למעשה, תליית התקוות באיזור התעשייה בתימורים נראית, על פי הנתונים, כמוגזמת יתר על המידה בכל מקרה: איזור התעשייה החדש צפוי להכניס לעירייה בשיאו כ-40 מיליון שקלים, אבל זה יקרה רק בעוד שנים ארוכות. כיום מכניס איזור התעשייה תימורים לפי גורמים בעירייה כעשרה מיליון שקלים בלבד בשנה. גם אחרי אכלוס מלא של איזור התעשייה, הפערים בין הרשויות יהיו רחוקים מלהצטמצם, שכן גם למועצה אזורית באר טוביה יש תכניות פיתוח משלה לאיזורי התעשייה בבעלותה – כך שהפערים עשויים אפילו לגדול.
על פי הנתונים של משרד הפנים, הכנסותיה של עיריית קריית מלאכי ממקורות עצמיים עומדות על 88.3 מיליון שקלים בלבד בשנה, 116 מיליון שקלים פחות מבאר טוביה, שכאמור מכניסה יותר מ-204 מיליון שקלים ממקורות הכנסה עצמיים.

כאלף יחידות דיור עד סוף השנה האזרחית

בעוד כחמישה חודשים, לקראת ראש השנה תשע"ח, צפוי אכלוס מאסיבי של מאות יחידות דיור בשתי השכונות החדשות הנבנות. בשכונת "בני חיל" צפויות להתאכלס כ-400 יחידות דיור בחמישה חודשים הקרובים, ואילו בשכונת "כרמי הנדיב" יתאכלסו כ-220 יחידות דיור. עד דצמבר השנה צפוי המספר לגדול לקרוב לאלף יחידות דיור בסך הכל, בשתי השכונות האלו ובעוד פרוייקט אחד שנמצא בימים אלו בבנייה במרכז העיר.
לפי ניתוח כלכלי שערכנו, הדבר צפוי לגרום לזינוק משמעותי בגירעון הכספי של עיריית קריית מלאכי. לצורך הניתוח חישבנו את סך הכנסותיה העצמיות של עיריית קריית מלאכי, העומדות כאמור על 88.3 מיליון שקלים. את סכום זה חילקנו למספר בתי האב הקיימים בעיר לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 6,123 בתי אב נכון לשנת 2015. התוצאות קובעות כי העירייה מוציאה מהכנסותיה העצמיות של על כל בית אב 14,421 שקלים בשנה. לעומת זאת, תשלום הארנונה הממוצע של בית אב עומד על 1,714 שקלים בשנה. כך שבפועל, נוצר גירעון מעשי של 12,707 ש"ח עבור כל בית אב בעיר.
איך הגירעון הזה נסגר? ובכן, הוא לא תמיד נסגר. לראיה, העובדה שעיריית קריית מלאכי נאלצה לעבור בעשור וחצי האחרונים שתי תכניות הבראה בנוסף לשתי תכניות התייעלות. כדי לסגור בכל זאת את הגירעון צריכה העירייה לנקוט בצעדי הבראה שונים, לרבות צמצום שירותים לתושבים. הגירעון יכול להיסגר גם באמצעות השתתפויות שונות ממשרדי הממשלה, העברת פרוייקטים שונים לתחום הפילנתרופיה וכמובן מענק איזון שמעביר משרד הפנים לעירייה, ועמד בשנת 2015 על כ-24 מיליון שקלים.

איזור התעשייה תימורים. אכלוסו חשוב לצמצום הגירעון

איזור התעשייה תימורים. אכלוסו חשוב לצמצום הגירעון

בפועל, לאחר אכלוס כמעט אלף יחידות דיור חדשות ההשתתפויות מטעם משרדי הממשלה אכן יגדלו ברמה מסויימת (אם כי לא ברמה קריטית, לאור שיטת ההתאמה הנהוגה במשרדי הממשלה, במסגרתה על כל שקל שהעירייה משקיעה, הממשלה משקיעה כספים נוספים. במקרה זה כלל לא בטוח שלעיריית קריית מלאכי יהיו את הכספים להשקיע כדי לקבל תקציבים נוספים מהממשלה). ואולם אין בכך כדי להספיק כדי לצמצם את הגירעון, שכן הכנסותיה העצמיות של העירייה אינן צפויות לגדול בצורה מהותית: איזור התעשייה בתימורים לא יכניס עוד מיליוני שקלים בטווח הזמן הנראה לעין, וגם מענק האיזון מהממשלה לא צפוי לגדול.
כך, נוצר מצב בו אכלוס של אלף יחידות דיור נוספות משמעותו גירעון צפוי נוסף של 12.7 מיליון שקלים מידי שנה. גם אם חלק מהגירעון ייסגר באמצעות השתתפויות נוספות של משרדי הממשלה, הרי שהדבר מגדיל את התלות של העירייה בהן, ומרחיק ממנה את עצמאותה באופן משמעותי. לגבי מענק האיזון, לאור השיטה של משרד הפנים הוא צפוי להתעדכן רק במהלך שנת 2019, כך שלמעשה העירייה תצטרך להתמודד כבר בטווח הזמן המיידי – ב-2018 – עם גירעון נוסף של מיליוני שקלים כתוצאה מהוספת יחידות הדיור החדשות.

הפיתרון נמצא מעבר לכביש, בבאר טוביה

"מי שאמר שלא תהיה עוד תכנית הבראה בקריית מלאכי עשוי לגלות מהר מאוד שאנחנו עומדים בפני עוד תכנית הבראה", אמר השבוע ראש האופוזיציה במועצת העיר, יוסי סולימני. "אני התרעתי על המצב הזה כבר לפני שנתיים, צעקתי את זה במועצת העיר, אבל לצערי לא נרשמה התייחסות לנושא", הוסיף.
לדברי סולימני – שהתייחס לבנייה המתוכננת בעיר של אלפי יחידות דיור נוספות מעבר לאלו שנבנות כיום – כדי להתמודד עם המצב הצפוי לה, על העירייה לחדול באופן מיידי מהנפקת היתרי בנייה נוספים. "לבנות זה דבר מבורך, אבל צריך לחשוב גם על איך מצליחים לעמוד במשמעותיות הכלכליות של זה. הדבר העיקרי נכון להיות שיכול למנוע קטסטרופה בהקשר הזה הוא בנייה מואצת באיזור התעשייה בתימורים, כך שהוא יאוכלס באופן מלא. לצד זאת, העירייה גם צריכה לפעול מחדש בכל הקשור להסכם ההכנסות שנחתם עם באר טוביה (במסגרתו סוכם כי העירייה תקבל 6 מיליון ש"ח בלבד בשנה, ה"ה). איזור התעשייה הזה צריך להיות בבעלותנו. אלו הדברים היחידים שיאפשרו לעיר להתרומם, והעירייה צריכה ללכת למשרד הפנים, למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה ולגרום להם להבין שבלי שהנושאים האלו יוקפצו לראש סדר העדיפויות, לא נצליח לתת שירותים הולמים לתושבי העיר בשנים הבאות".
כמו סולימני, גם אוריה אילו, תושב העיר במקור וכיום סטודנט לתואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת חיפה, מאמין שהפיתרון חייב להיות משולב: פיתוח מואץ של איזור התעשייה תימורים מצד אחד, ושינוי היסודות שעליהם נבנה הסכם ההכנסות עם המועצה האזורית באר טוביה. "אנחנו עומדים להתייצב בפני מצב מורכב, והתשובה אליו צריכה להיות הגדלת ההכנסות מאיזורי התעשייה שנמצאים היום בבעלות באר טוביה", אמר. "חייבת להיות התעוררות אזרחית בכל מה שקשור לחלוקת הכנסות, שתהיה דרישה אקטיבית מצד הציבור לחלוקה צודקת של המשאבים".
האנליסט יוגב שרביט, המתמחה בניתוח כלכלי של רשויות מקומיות ומנהל את הבלוג האינטרנטי "המדד המוניציפאלי", מסביר אף הוא שמשמעותם של הנתונים עשויה להיות קריסה כלכלית של עיריית קריית מלאכי. "העירייה תצטרך לגייס מיליוני שקלים נוספים, מעבר לתקציבה הנוכחי, כדי להמשיך לתת שירותים נאותים לתושבים, ולא פחות חשוב מכך – כדי להמשיך לקבל מספיק כסף ממשרד החינוך למשל, שעובד בשיטת ההתאמה", אמר. "אם העירייה לא תביא כסף, היא גם תקבל פחות כסף ממשרדי הממשלה, ואז הבעיה עלולה להחמיר עוד יותר".

בעירייה מבינים, אבל רואים גם יתרונות

למרות התחזיות הקודרות של סולימני, אילו ושרביט, יש מי שחושב שמדובר ברואי שחורות שאינם לוקחים בחשבון את כל הפרמטרים בגידולה של העיר. "המשמעות של גידול במספר התושבים הוא גם גידול בחיי המסחר בעיר, פיתוח של הדרישה לכוח אדם איכותי והשקעות כלכליות של גופים פרטיים באוכלוסיות החדשות שיגיעו ובאלו הישנות", אמר גורם במחלקת ההנדסה של העירייה השבוע. "יש חשיבות לכך שקריית מלאכי תגדל, בין היתר לאור העובדה שככל שנהיה יותר גדולים – יהיו לנו יותר מנופי לחץ על משרדי הממשלה, למשל", הוסיף. "אלו דברים שקשה למדוד במספרים אבסולוטיים ובשורת רווח כלכלי, אבל זה בהחלט משמעותי ומשפיע".
אבל למרות הגישה הזאת, נראה שגם בעירייה מבינים כי יש צורך בפיתרון מיידי לבעיית הגידול החד בהוצאות, לפחות עד שיווצרו מקורות הכנסה נוספים. בימים אלו שוקלים בעירייה לבקש ממשרד הפנים הלוואת גישור בסך מיליוני שקלים, וזאת על מנת להצליח להישאר עם הראש מעל המים עד להמשך האכלוס של איזור התעשייה בתימורים. הלוואה כזו אמנם תהווה מעין משקולת על צווארה של העירייה, והיא תצטרך להחזיר אותה בתוספת ריבית, אולם גורמי המקצוע שם משוכנעים כי הדבר לא יהווה בעיה של ממש נוכח התכנון לפיו ההכנסות מאיזור התעשייה החדש יגדלו במיליוני שקלים נוספים כבר בשנים הקרובות.
עם התחלת הבנייה בשכונות החדשות, הורה ליזמים ראש העירייה, אליהו זוהר, להימנע מבניית שטחי מסחר ותעסוקה פוטנציאליים, נוכח החשש כי הדבר יהווה פגיעה בעסקים הנמצאים בתחומיה של העיר הוותיקה. "השיקול של זה היה הכרחי, כי היה חשש אמיתי שברגע שייבנו שטחי מסחר בשכונות החדשות המרכזים המסחריים הישנים יגוועו למוות, אבל בדיעבד יכול להיות שזו הייתה טעות", הוסיף ואמר גורם במחלקת ההנדסה.
הוא סיכם: "שטחי מסחר היו יכולים להכניס לנו הרבה כסף, כי הארנונה שלהם גבוהה יחסית, אבל בסך הכל – זה בטל בשישים. ההחלטה שלנו צריכה להיות מערכתית, לקבוע מדיניות: עלינו להעדיף שטחי מסחר ותעסוקה על פני דירות חדשות. לפחות עד שיהיה לנו מספיק כסף כדי לממן את ההוצאות על הדירות החדשות".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה