צור עימנו קשר

חדשות

בעקבות פניית "המקור": משרד הפנים בודק האם כהונתו של הדר מיימון כיועץ המשפטי נעשית בהתאם לכללי החוק

צרות באות בצרורות: חוזר מנכ"ל משרד הפנים קובע כי רשות מקומית רשאית לשכור את שירותיו של יועץ משפטי מבלי שיהיה עובד המועצה במשך שש שנים לכל היותר. מיימון מכהן בתפקידו כבר יותר מ-11 שנים. לאחר פניית העיתון הודיע משרד הפנים כי יבחן את הסוגיה. לפני כחודש שלח המשרד מכתב למועצה "המנחה לפעול על פי חוזר המנכ"ל בנושא מינוי יועץ משפטי". מיימון: כהונתי חוקית

פורסם

בתאריך

האם עו"ד הדר מיימון, המשמש כיועץ המשפטי של המועצה האזורית באר טוביה מזה למעלה מעשור, יאלץ בקרוב לסיים את תפקידו? נראה כי תשובה לשאלה הזו נקבל כנראה כבר בשבועות הקרובים, לאחר שבדיקה שעורך בימים אלו משרד הפנים בנושא חוקיות כהונתו של יועצה המשפטי של באר טוביה תסתיים והמשרד יסיק את מסקנותיו.

על פי פקודת העיריות, המהווה את אוגדן החוקים שלפיהם פועלות הרשויות המקומיות, רשאית כל רשות מקומית להחליט האם ברצונה למנות יועץ משפטי שהוא עובד הרשות, קרי עובד שכיר, או שמא לשכור את שירותיו של יועץ משפטי חיצוני שיעניק שירותים לרשות המקומית, אולם לא יהיה עובד מן המניין של הרשות. במקרה שכזה, הרי שמדובר בעו"ד עצמאי, שבחוזה שנעשה בינו לבין הרשות המקומית נקבע סכום חודשי שישולם לו תמורת חשבונית מס כדין. יתרונו של בחירת הרשות המקומית בהליך זה הוא כי אין מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הרשות לבין העו"ד המשמש כיועץ המשפטי שלה. ואולם, בנהליו הבהיר משרד הפנים לרשויות, לא פעם, כי במקרים בהם היקפי העבודה הנדרשים מהיועץ המשפטי הינם בהיקף משמעותי – יש להעדיף להעסיקו כעובד הרשות, בייחוד אם שכירתו כספק שירותים חיצוניים עשויה להביא להוצאות מוגברות על הרשות לעומת מקרה בו יישכר היועץ באופן חיצוני.

במקרנו אנו, הרי שעו"ד מיימון משמש כיועץ המשפטי החיצוני של המועצה האזורית באר טוביה מזה פרק זמן של למעלה מעשור שנים, כאשר כל העת הוא עושה זאת כיועץ משפטי חיצוני שאינו עובד הרשות. בין מיימון לבין המועצה ישנו הסכם התקשרות בו מתחייב מחד מיימון לספר שירותים משפטיים שונים למועצה, ואילו מאידך משלמת לו המועצה סכומי כסף קבועים בגין שירותיו.

לפני מספר שבועות העלתה בדיקה שערך "המקור" ביחס לנוהלי משרד הפנים ביחס למינוי יועצים משפטיים חיצוניים לרשויות מקומיות כי חוזר מנכ"ל משרד הפנים – מסמך נהלים משפטי-פרשני שעל פי הנחיותיו, בין היתר, נדרשות הרשויות לפעול – קובע כי "העסקתו של יועץ משפטי (חיצוני) תהיה, ככלל, לתקופה של ארבע שנים מיום המינוי". חוזר מנכ"ל זה פורסם במרץ 2009, כאשר באותה העת כבר היה מיימון בתפקיד יועצה המשפטי של באר טוביה מזה מספר שנים. על פי חוזר המנכ"ל, "הסכם העסקתו של היועץ המשפטי יהיה בתחילה לתקופה של שנה, ולאחר מכן ליתרת התקופה שלא תעלה על שלוש שנים". עוד נכתב בחוזר כי "יועץ משפטי שהשלים את מלוא תקופת העסקתו לא ימונה בשנית ליועץ משפטי של אותה רשות מקומית, אלא לאחר חלוף שנתיים מסיום העסקתו". כשנה לאחר כניסתו לתוקף הוקפא החוזר למשך מספר חודשים. בעת פרסומו הגדיר החוזר תקופות ביניים נדרשות לסיום העסקת יועץ משפטי של הרשות שכבר נשכר לתפקיד טרם פרסומו של הנוהל המדובר.

שאלת תקפות הנוהל

אלמלא היה נוהל זה מוקפא לבסוף על ידי המשרד לפרק זמן של שלושה חודשים, הרי שמשמעות כניסתו לתוקף בזמן אמת אמורה להיות ברורה: מיום פרסומו של חוזר מנכ"ל זה בשנת 2009, יכול היה מיימון לכהן בתפקיד יועץ משפטי חיצוני למועצה האזורית באר טוביה עד לשנת 2013. שכן, חוזר המנכ"ל הגדיר תקופה מרבית של ארבע שנים בהן יוכל יועץ משפטי חיצוני להיות מועסק ברשות מקומית, וקבע כי לאחר תקופה זו – לא תוכל המועצה להאריך את כהונתו. בהתחשב בכך שכהונתו של עו"ד מיימון החלה זמן רב לפני שנת 2009, עת פורסם חוזר המנכ"ל הראשון, הרי שעל פי נוהלי משרד הפנים היה עליו לעזוב את תפקידו כבר לפני כשנתיים, והמועצה לא הייתה רשאית להאריך את כהונתו.

למרות דברים אלו, הרי שבישיבתה הראשונה של מליאת המועצה בקדנציה הנוכחית, בינואר 2014, אישרו חברי המועצה את הארכת כהונתו של עו"ד מיימון כיועץ המשפטי החיצוני של המועצה עד לסיום הקדנציה הנוכחית. קרי, למשך תקופת זמן של כארבע שנים וחצי נוספות. בכך, צפוי מיימון להשלים עם תום הקדנציה בשנת 2018 כהונה בת כ-15 שנים כיועץ המשפטי של המועצה האזורית באר טוביה.

בחודש פברואר 2014 נרשמה תפנית מפתיעה. משרד הפנים פרסם חוזר מנכ"ל נוסף, שהחליף את נהלי החוזר שפורסמו ב-2009 והוקפאו באופן זמני. בחוזר החדש נקבע כי כהונתו של יועץ משפטי חיצוני שנשכר על ידי רשות מקומית תהיה לתקופה בת שש שנים לכל היותר, ללא אפשרות הארכה נוספת מעבר לפרק זמן זה. בתגובה לכתבה זו טען עו"ד מיימון כי הנוהל המחייב את תקופת כהונתו הוא זה שפרסם מנכ"ל משרד הפנים בשנת 2014, ואולם מבדיקת "המקור" עולה כי על פי החוזר המדובר, שפורסם לפני כשנה וחצי, רשות מקומית אשר החלה בהתקשרות עם יועץ משפטי חיצוני לפני או אחרי פרסום חוזר המנכ"ל בשנת 2009 – הייתה מחוייבת לפעול לסיום העסקתו של היועץ בתוך כשנה אחת מפרסום הנוהל החדש, כלומר עד לתאריך 25 בפברואר 2015. לאור העובדה שמיימון משמש כיועץ המשפטי של המועצה, כאמור, עוד שנים ארוכות לפני שנת 2009, הרי שהתנאים הנדרשים לשם הפסקת כהונתו בתוך שנה מיום פרסום חוזר המנכ"ל המעודכן, קיימים לכאורה בענייננו, ואולם בכל זאת כהונתו של מיימון נמשכה ועודה נמשכת גם מעבר לתאריך זה.

בעקבות פרטים וממצאים אלו, פנה "המקור" למשרד הפנים וביקש את התייחסותו לסוגיה. "חוזר מנכ"ל משרד הפנים 2/2014 מנחה את הרשויות המקומיות לפעול לפי נוהל מינוי יועץ משפטי קבוע לרשויות", נאמר בתגובת המשרד. "משרד הפנים יפנה למועצה ויבדוק האם המינוי נעשה בהתאם להוראות אלה ובמידת הצורך ינחה את המועצה לפעול בהתאם". תגובה זו של משרד הפנים התקבלה זמן קצר לאחר הגשת השאילתה מצד "המקור", בסוף חודש אוגוסט השנה. בשבוע שעבר פנינו בשנית למשרד הפנים וביקשנו לדעת מה הממצאים שעלו כתוצאה מבדיקת המשרד. בתגובה, הודיעו במשרד כי "בתאריך 24.9.15 יצא מכתב למועצה המנחה לפעול על פי חוזר המנכ"ל בנושא מינוי יועץ משפטי". תגובת המשרד ביחס לתוכנו המלא או החלקי של המכתב שנשלח לא התקבלה עד שעת סגירת הגיליון, כאשר התפתחויות נוספות בפרשה החדשה שוודאי תסעיר שוב את המועצה – עוד צפויות בקרוב. פרשה זו באה בעיצומה של הסערה שכבר מתחוללת בשבועות האחרונים במועצה, וזאת במסגרת חקירת היחידה לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים, שחוקרת בימים אלו חשדות להנפקת היתר בנייה בלתי חוקי על ידי הוועדה לתכנון ובנייה של המועצה.

עו"ד הדר מיימון מסר בתגובה: "ביום 16/1/14 אישרה מליאת המועצה האזורית באר טוביה, בישיבתה הראשונה ובנוכחות הממונה על המחוז מר אבי הלר, את המשך העסקתי כיועצה המשפטי עד סוף הקדנציה שלה כמועצה. ביום 25/2/14 פורסם חוזר מנכ"ל 2/2014 בו נקצבה כהונת יועץ משפטי חיצוני לשש שנים. בהתאם לסע' 19.1 לנוהל זה 'תחילת תוקפו של נוהל זה מיום פרסומו'. בשים לב לאמור וליתר הוראות המעבר של הנוהל ואשר כקבוע בו אין בהם כדי לפגוע בהתקשרות הקיימת".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
2 תגובות

2 Comments

  1. אחת שיודעת את האמת...

    02/11/2015 ב 13:44

    לא היה ולא נברא!
    אילו גיבובי שטויות! כתיבה מגמתית מר עמר!
    הממצאים בפועל הראו כי לא היה רבב של פגם במינוי!
    הכל כשר ורק מחפשים לעשות קצת כותרות צהובות
    עם תמונה של ראש המועצה האזורית שלנו..

    • אחת שיודעת את האמת...

      02/11/2015 ב 13:45

      מקווה שתאשרו את תגובתי ותתיחסו אליה בצורה ראויה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה