צור עימנו קשר

בחירות 2018

"בחירות? לא רואה כרגע מועמד שיעמוד מולי"

ראש העירייה, אליהו זוהר, בטוח שארבע השנים הראשונות שלו בתפקיד הצעידו את העיר קדימה. שבעה חודשים לפני הבחירות, הוא מגן בחירוף נפש על הסכם ההכנסות עם באר טוביה, מצהיר שישלב ידיים עם סיעת "מאמינים" גם בבחירות הקרובות ומשוכנע שיוביל את העיר גם בחמש השנים הבאות- אם ירצה ה' כמובן. ראיון חגיגי ומיוחד

פורסם

בתאריך

אליהו זוהר עסוק. ראש העירייה של קריית מלאכי בארבע וחצי השנים האחרונות, וזה שמתיימר להיות האיש שיישב על כיסא עור הצבי בקומה השנייה של בניין העירייה גם בחמש השנים הבאות, הבין זה מכבר שהתפקיד הבכיר דורש עבודה אינטנסיבית מסביב לשעון- וניכר שזה כלל לא מפריע לו לרצות לשמש כראש העירייה של קריית מלאכי גם בקדנציה הבאה.

הראיון החגיגי והמיוחד עם אליהו זוהר, ללו בשבילכם, נקבע אמנם מבעוד מועד, אך זה לא מנע ממנו להידחות בכמעט שעה שלמה. הסיבה, אומר ראש העירייה, היא כמות התושבים המגיעה בכל יום אל פתח משרדו ומאלצת את מנהלות הלשכה לערוך שינויים תכופים בלוח הזמנים, הצפוף גם כך, "אני פה בשביל התושבים. אם הם באים אני צריך לשמוע אותם, זה תפקידי", מסביר זוהר, ומתנצל בפנינו על האיחור.

זוהר כידוע, מכהן כראש עיריית קריית מלאכי מאז אוקטובר 2013, ונדמה כאילו היה כאן תמיד. בעבר, שימש כחבר מועצה מן המניין- עד אשר פרש והפך לעוזרו האישי של ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה.

במרכז שולחנו של זוהר ניצבת ערמת דפים, המכילה לטענתו רשימת מטלות שעליו לבצע וכן תכניות עתידיות שהוא מתכוון לבצע בעיר, "העיר הולכת קדימה. אנחנו רצים מפגישה לפגישה, מביאים כספים ועושים הכל למען התושבים", מסביר זוהר, שמוסיף בחיוך: "כולם ניבאו לעיר שלנו רעות. אמרו שאנחנו הולכים למקום של אל חזור. היו כאלה שדיברו על ועדה קרואה. לכל אלה אני אומר 'הנה, היום אנחנו מציגים את התקציב הגבוה ביותר בהיסטוריה של קריית מלאכי', שרק תלך ותתקדם".

בחרת לפתוח בשאלת התקציב, ולכן ננסה לעשות קצת סדר במספרים. מה היה מצב קופתה של העירייה ביום שנכנסת לתפקידך?

"העירייה הייתה בגירעון של 73 מיליון שקלים, ובנוסף עמדו לחובתה היטלי פיתוח של שכונת רוטנר על סך 25 מיליון שקלים. כלומר בסך הכל 100 מיליון ש"ח גירעון. ידעתי שאין מנוס מלבצע תהליכי עומק שעשויים גם לפגוע בתושבים, אבל ממקום טוב".

"לפגוע ממקום טוב"?

"מיד עם כניסתי לתפקיד ניסינו להפחית את הגירעון. ראשית, לקחתי על עצמי את נושא הגבייה, שעמדה על 64 אחוזים, והבנתי שצריך להעמיק את הגבייה היכן שהיא לא נעשתה. כיום אחוזי הגבייה ניצבים על 85 אחוזים, נוסף להמון צעדים נוספים של התייעלות שנעשו בתוך המערכת".

כמו מה למשל?

"עשינו בדק בית בכל נושא כוח האדם בעירייה. אם זה במחלקה הטכנית, באגף שפ"ע ועוד. בנושא התשתיות עשינו בדיקה בכל נושא השירות של הקבלים. החלפנו את חלקם, וגם שם התייעלנו. כמובן שבנוסף לכל אלה הייתה את תכנית ההבראה שאיתה יכלנו רק לפרוח. היינו בקרקעית, ומאז אנחנו רק מטפסים. רואים את זה בשטח".

אתה יכול להביא כמה דוגמאות? באזור התעשייה בתימורים למשל לא ממש רואים התפתחות, למרות שחלפו כבר שנים ארוכות בהן העיר יכולה הייתה ליהנות מתשלומי הארנונה הפוטנציאלים.

"את אזור התעשייה בתימורים התחלנו לשווק, והוא לקראת אכלוס. תכנית ההמראה שזכינו להיות חלק ממנה כעיר היחידה שעמדה בתנאי הסף אמורה להכניס לקופה 74 מיליון שקלים למשך 6 שנים. זה מביא את קריית מלאכי למקום אחר גם ברמה הארצית".

בנוסף לכל גם העלתם את הארנונה בעיר לרמה שלא הייתה כאן לפני כן.

"העלאה אחת היינו חייבים לבצע כחלק מתכנית ההבראה. האחרון הן טייס אוטומטי, ואת ההעלאה השנייה שהיינו אמורים לבצע ביטלתי באישור משרד הפנים. היום קריית מלאכי במצב הכי טוב שהיא הייתה בו אי פעם, ואני לא רואה שום דרך בה תהיה העלאת ארנונה נוספת".

הזכרת קודם על מצבת העובדים בעירייה וטענת שלא צורפו עובדים נוספים במהלך כהונתך. דו"ח הלמ"ס האחרון שפורסם בנושא מספר קצת אחרת, ומלמד על עלייה של 30% בשלושה השנים האחרונות.

"לא מדובר בעובדי עירייה אלא בעובדי פרויקטים בלבד. מאז כניסתי לתפקיד העובדים היחידים שנכנסו הם העוזר והרל"שית שלי.  צריך להבין שיש לפעמיים מצבים שחייבים להכניס עובדים, אבל זה לפרויקטים כמו 'בית הספר של החגים'. אין מנוס מלהכניס עובדים, אבל לא מדובר בכניסה לתפקיד קבוע בעירייה".

גם שכר הבכירים עלה.

"לא מדובר בעלייה שאנחנו כעירייה קבענו אלא בטייס האוטומטי שמחייב החוק".

דיברת על תכנית ההמראה, ממנה עולה שהעיר צפויה לגדול ולמנות בעתיד הלא רחוק 50 אלף תושבים, ובהמשך אף להכפיל את עצמה ל-100 אלף כאלה. אתה חושב שבמצבה קריית מלאכי יכולה לתת מענה לכמות כה גדולה של תושבים?

"בהחלט כן, אבל ברור שזה לא יקרה ביום אחד. ניקח למשל את השכונות החדשות במערב העיר. בבתי הספר יש עדיין מקום, וישנם חמישה גנים חדשים. אנחנו מתכננים לבנות שם גם שלושה גנים נוספים ובית ספר חדש".

ומה לגבי שירות לתושב? כבר היום קשה מאוד להתנייד במרכז המסחרי. מה יקרה שעשרות אלפי תושבים נוספים יבקשו לצרוך שירותים כאן?

"מראש לא תכננו להקים מרכזי קניות בשלב הראשוני כיוון שלא רצינו לפגוע בבעלי העסקים בעיר, שהיו נפגעים משמעותית אם היה נפתח מרכז מסחרי בשכונות החדשות. ניתבנו את כולם לצרוך שירותים במרכז המסחרי, "הקסבה", ובעתיד נפתח גם מרכזים מסחריים בשכונה הצבאית החדשה, בהתאם לגידול במספר התושבים וכחלק משלב ב' של התכנית. היו הרבה תלונות על נושא החניות, אך העובדות מלמדות שהן גרמו לגידול בהכנסות של בעלי העסקים בעיר".

החברה הכלכלית, שפעלה בעבר בעיר אך נסגרה בשל גירעונות אמורה לשוב לפעילות בקרוב ולנהל את שלב ב' שאתה מדבר עליו. איפה זה עומד כרגע?

"פתחנו מכרז, אליו הגישו למעלה מ-200 אנשים מועמדות. זה רק מראה עד כמה אנשים מאמינים שקריית מלאכי הולכת למקום טוב. אני מאמין שבקרוב יסתיים המכרז והחברה הכלכלית תוכל לצאת לדרך".

לא מעט תושבים טוענים שהכנסתו של תאגיד המים לפעילות בעיר פגעה בהם מאוד. מה אתה יכול לומר להם?

"שהעתיד של העיר שלנו בנוי על תאגיד המים. ראשית, בהיבט הראשוני הוא זול יותר בכ-20 אגורות עבור הלקוח מאשר בעבר ושנית, חשוב לזכור שטרם כניסת התאגיד העירייה הייתה בגירעון שוטף של 2.5 מיליון ש"ח מידי שנה מניהול משק המים. אם לא התאגיד, היינו צריכים לאשר את העלאת הארנונה השנייה שדיברנו עליה אך לא עשינו זאת כיוון שהוא "מחק" מקופת העירייה את הגירעון הזה. בנוסף, נכנסו לקופה עוד 2.6 מיליון ש"ח על גבייה שלא הייתה נעשית לפני כן, וזה בלי לדבר על 8 מיליון שקלים כל שנה שהיו הולכים לטיפול בביוב ובתשתיות. היום הכסף הזה מופנה למקומות אחרים כמו חינוך, תרבות, כבישים ומדרכות, והיד עוד נטויה".

אתה חושב כך גם לגבי מערך החניה?

"ללא ספק. מעבר לכך שהגדלנו את מערך החניה מסביב לבתים בשכונות כמו קיבוץ גלויות, הגליל, הרמב"ם ועוד, גם כמות התושבים שמגיעים למרכז העיר לצרוך שירותים גדלה. אנשים הבינו שלא צריך לחפש חנייה יותר. בעבר היו מגיעים לפה בעלי עסקים או עובדים, מחנים את הרכבים שלהם ליום שלם ותושב שרוצה לצרוך שירותים היה צריך להסתובב 20 דקות עד שימצא חניה. היום זה כבר לא קורה. בנוסף, יש את השעה חינם שגם היא עוזרת לתושבים".

כלומר כמות החניות במרכז העיר מספקת מבחינתך?

"בוודאי. לפני מספר חודשים הבאנו חברה חיצונית שתבדוק את כל נושא החניות במרכז, ולאחר בדיקה של שבועיים הם הסבירו שכמות הרכבים שמגיעים לא דורשת כרגע מגרש חניה נוסף. היה פה כאוס של חניות בעבר, ואני חושב שהמהלך שעשינו הפך אותנו לעיר מתוקנת וכולם מרוויחים מכך, גם התושבים וגם בעלי עסקים".

 

בחוץ מדברים אחרת

אלא שלמרות דבריו האופטימיים של זוהר, דעתם של תושבי העיר חלוקה ביחס ל"שיפור הניכר" עליו מדבר ראש העירייה המכהן. חלקם, מצביעים על התייקרות משמעותית בחשבון המים, מלינים על מצב השכונות הפנימיות והאשפה הנערמת ורוטנים על העבודות הרבות הנעצרות במהלך שנות הכהונה הראשונות אך מתחדשות ככל שמתקרבים למועד הבחירות המקומיות, "אני שומע את התלונות ולהכל יש הסבר", מספר זוהר, שמתייחס ישירות לעבודות על הטיילת בכניסה לעיר, "העבודות הפסיקו בשל מחסור בחומר והעובדה שהכנסנו לפרויקט גם את בניית מגרש הכדורגל הסמוך, שלא היה בהסכם הראשוני. בקרוב הן יחודשו".

"יש לנו מאזן הגירה שלילי", "גם אלה שזכאים לבגרות, האחוז שלהם לתנאי סף לאוניברסיטה עומד על 40%", "המעבר של בסיס מז"י הוא הפסד של שבעה מיליון שקלים לעירייה", "יש לנו אוכלוסיית חרדים גדולה, עם כל המשתמע מכך". האמירות הללו לא צוטטו מפיהם של גורמים באופוזיציה או של תושבים מאוכזבים, אלא נאמרו על ידיך ועל ידי המנכ"ל שלך, תמיר היזמי, בדיוני ועדת הגבולות במשרד הפנים. איך זה מסתדר עם האופטימיות ועם מה שאתה מנסה להעביר גם כאן לתושבים שלך?
"צריך להבין שמדובר בישיבה עם עוד שבע רשויות חזקות, שבאות ותובעות מהמדינה שמגיע להן כסף. הן אומרות שלקריית מלאכי לא מגיע. מה ציפתם שאני אגיד להן, שהמצב של קריית מלאכי הוא הכי טוב בעולם והיא לא צריכה כסף? אמרתי את המציאות הכואבת ממקום אמיתי, לא ממקום של מסכנות. אנחנו לא מסכנים. אנחנו חזקים ונראה לכולם שקריית מלאכי היא עיר חזקה".

ההסכם עם באר טוביה הוא לא התמסכנות?
"יכולתי להוביל תהליך עם באר טוביה כמו שנעשה כאן בעבר. לקבל 400 אלף שקל לכדורגל ונגמר הסיפור. אני לא הסכמתי עם זה, ולכן באתי ודרשתי שותפות בתרבות, בחינוך, בספורט, בתשתיות בתוך העיר. יכולתי ללכת למלחמה, אבל הוא היה מנצח אותי כי הם הרבה יותר חזקים".

לא בהכרח. יכול להיות שבוועדת הגבולות היית מצליח להוציא יותר.
"אני לא ראיתי מישהו שמנצח במלחמה הזו, ולכן החלטתי שהכי נכון יהיה לחתום על הסכם ראשוני של שישה מיליון שקלים. אחרי שהגענו להסכם בינינו, דרור שור בא והצהיר באופן גלוי בוועדת הגבולות שרק לקריית מלאכי מגיע. כעת אנחנו צריכים לבוא ולהוכיח שזה אכן כך. שמגיע לקריית מלאכי את השטחים הללו".

חלק מהוויכוח בוועדת גבולות עסק בדרישה של גן יבנה לספח לרשותה את בסיס חצור. אתה מנגד, טענת שאם בסיס חצור מגיע לרשות אחרת אזי שהיא קריית מלאכי. ההסכם היום בין קריית מלאכי לבאר טוביה מדבר על שישה מיליון שקלים שמגיעים מבסיס חצור. איך זה מקדם אותנו?
"אם תקראו את הפרוטוקול במלואו תראו שעיריית קריית מלאכי דרשה מהמדינה 57 מיליון שקלים, שחלק מהסכום הזה נמצא גם בסיס חצור. אני עומד מאחוריי דבריי וטוען בתוקף שהבקשה של ראש מועצת גן יבנה היא לא צודקת. אם כבר מגיע למישהו את השטח של בסיס חצור זה לקריית מלאכי. מי שסובל מכל נושא ההמראות והנחיתות של בסיס חצור הם בעיקר תושבי קריית מלאכי".

ובכל זאת, מה ישתנה אם ההסכם עם באר טוביה אכן יאושר במשרד הפנים? הרי את עיקרו קריית מלאכי כבר מקבלת כחלק משיתופי הפעולה בתחומים השונים.
"שישה מיליון שקלים הם סנונית ראשונה. בגלל זה אני גם אומר שלאף רשות לא מגיע לתבוע כסף מבאר טוביה למעט קריית מלאכי".

אתה לא חושב שגם לבאר טוביה יש אינטרס שהמצב יישאר כפי שהוא?
"בוודאי שזה טוב להם. אני חושב שדרור שור עשה למען קריית מלאכי כמו שאף אחד לא עשה. אנחנו חייבים להיות אמיתיים. קיבלנו את אזור התעשייה תימורים, קיבלנו את אזור המחנה ואת השכונה מאחורי האצטדיון העירוני.דרור שור מגיע וטוען בוועדות שרק לקריית מלאכי מגיע. אני חושב ששיתופי הפעולה עם באר טוביה הם מדהימים, וחייב להמשיך עם התהליך הזה".

אז איך מייצרים עוד הכנסות לעיר?
"יש החלטת ממשלה לאזור נפת אשקלון לבנות 243 אלף יחידות דיור, מתוכן 30 אלף בקריית מלאכי. מעבר לבנייה, בקרוב תחל לעבוד פה גם תחנת הרכבת בסמוך לכפר מנחם, ויוקם מחלף מאזור התעשייה תימורים לכביש 6. החשוב ביותר, ומה יעזור לנו לשפר את סעיף ההכנסות זו ההתחדשות העירונית, שתכלול פינוי בינוי ופתיחת אזור התעשייה בתימורים לעוד חברות הייטק".

ובסמוך לכל אלו אמורה להיפתח גם תחנת הכוח המונעת בגז. אתה חושב שמתוקף תפקידך עשית הכל על מנת למנוע את העברתה לכאן?
"דיברתי על זה גם עם דרור שור ואמרתי לו שאנחנו איתם יחד. מדובר על שטח בבאר טוביה, ולצערי כאשר הגעתי זה כבר היה בפתחי. אני אעשה הכל על מנת שזה לא יקרה, ואני מקווה מאוד שנצליח בזה. אנחנו יחד עם המועצה האזורית באר טוביה".

 

מפרגן למנכ"ל

מיד עם כניסתו לתפקיד, סימן זוהר את מחלקת החינוך העירונית כזו שבאמצעותה יוביל את השינוי אליו הוא שואף. לאחר קצת יותר משנתיים בתפקיד, החליף ראש העירייה את מנהל מחלקת החינוך הקודם, שמעון עמר, ומינה לתפקיד החשוב מנהל חדש ומבטיח: מיכאל בן שטרית.

אלא שממש לאחרונה הודיע בן שטרית, הנחשב בעיני רבים לאיש מקצוע יסודי ומוערך, כי מיד בסיום שנת הלימודים הנוכחית הוא יעזוב את תפקידו, וסרב להתייחס לפרטי העזיבה בהרחבה. על פי גורמים, עזיבתו של בן שטרית אמנם התרחשה לאחר ויכוח נוקב בינו ובין חברי האופוזיציה במועצת העיר בעניין ההרצאות הפרטיות אותן מעביר מנהל המחלקה היוצא, אולם מאחוריו מסתתרת בקשה של קברניטי העירייה לבצע מהלכים שלא עמדו בעין אחת עם דרכו של בן שטרית- שהחליט כאמור לעזוב.

כך או כך, ממשיך זוהר להתגאות בצעדים שעשתה העירייה בראשותו למען שיפור מערכי החינוך והתרבות בעיר, מספר על הגידול באחוזי הזכאים לבגרות ומציג תכנית מפורטת שתגרום לצעירים להישאר בעיר, "גם אני צמחתי בעיר הזו, וכאב לי לראות את המצב בו היא נמצאת", אומר זוהר, שמוסיף כי באחד מביקוריו הראשונים כראש העירייה בבית הספר 'נצח ישראל' הוא נדהם לגלות את אותם מגרשי משחק בהם שיחק כשהיה ילד, "שיפצנו את החצר. בנינו 11 פארקי שעשועים בתוך השכונות, מה שלא היה פה בעבר. המנהיגים הגדולים ביותר צמחו בחינוך הלא פורמלי, ועל זה החלטנו לשים דגש".

ובכל זאת, בני העיר הצעירים עוזבים אותה. אתה מרגיש שאתם עושים מספיק על מנת לגרום להם להישאר כאן? שיהיה על מי לבנות בעתיד?
"יש לנו תכנית אב במיוחד בשביל הדברים האלה. אנחנו מקיימים פגישות עם צעירים בשיתוף יוסף כהן, מנהל מרכז הצעירים, ועושים המון תהליכי עומק שהביאו איתם עשרות תושבים חדשים. בשנה שעברה קריית מלאכי הייתה שניה רק ליקנעם במכירת דירות לזוגות צעירים, וזה נתון שאתם יכולים לבדוק. המטרה שלנו היא כמובן להגדיל את כמות התושבים הצעירים, אך לא פחות חשוב מכך לגרום למי שגדל כאן לבנות את ביתו בעיר".

זה לא מסתדר עם העובדה שמרבית התפקידים הבכירים מאוישים על ידי אנשי מקצוע מחוץ לעיר.
"המנכ"ל הוא היחיד שהחלטתי להביא מבחוץ. מנכ"ל עירייה זה תפקיד משמעותי, ועליו יקום וייפול דבר. ראיתי לנכון להביא מישהו ניטרלי, מחוץ לעיר, חסר אינטרסים שיגיע לעשייה נטו. יאמר לזכות של תמיר היזמי שזה אכן כך. הוא מגיע ראשון לבניין העירייה ואחרון לצאת מהבניין".

וחוץ מהיזמי? מיניתי אנשים לתפקידים בכירים אחרים, בהם מנהל מחלקת החינוך ומנהלת מחלקת הרווחה. תושבי העיר לא מספיק טובים כדי להתברג בתפקידים הבכירים בעירייה?
"יש לנו מספר תושבים בתפקידי מפתח. אם זה רונן אתגר שעכשיו נכנס לתפקיד מנהל מחלקת נוער, ניסים גלעם, אריה יוסף ועוד. הייתי שמח לראות עוד תושבים, אבל הם פשוט לא מגיעים. הוצאתי מכרז על תפקיד מנהלת מחלקת רווחה אך לא הגיעה שום הצעה של תושבי העיר. מה עוד אפשר לעשות, לדפוק על דלתות הבתים של תושבים ולבקש שיגישו מועמדות?".

בוא נחזור רגע לציטוטים מוועדת הגבולות. המנכ"ל תמיר היזמי טען שם שמרבית הזכאים לבגרות לא עומדים בתנאי הסף לאוניברסיטה. זה השינוי אליו אתם מייחלים?
"בואו נסתכל רגע על העובדות. כשהגענו בשנת 2013 ניגשו אך ורק שני תלמידים ל-5 יחידות במתמטיקה. היום אנחנו עומדים על 19 תלמידים, ובשנה הבאה נחצה את רף 30 התלמידים עם 31 ניגשים. הקמנו מנהלת חינוך ואת הגן המדעי השני מסוגו בארץ. הקמנו מרכז צעירים שבא ונותן מענה לבני הנוער וצעירים מרגע השחרור מצה"ל, וכיום יש כבר כ-600 סטודנטים בני העיר- דבר שלא היה פה בעבר. צריך פשוט להסתכל על הדברים בצורה אמיתית. עשינו המון תהליכי עומק, ורואים שיפור. כמובן שיש עדיין מה לשפר, ואנחנו נשפר".

אפרופו דברי המנכ"ל, מה אתה חושב על האמירה שלו בנוגע לקהילה האתיופית?
"המנכ"ל תמיר היזמי אוהב את הקהילה כמו שאף אחד פה לא אהב אותה. אני יושב איתו בדיונים ואני רואה כמה היא חשובה לו. גם התהליך של המסע לאתיופיה שיצא מהעיר לפני מספר חודשים זה תהליך שבא ממנו. הוא מאוד מחובר לקהילה ולא הייתה לו כוונה לפגוע חלילה. אם תסתכלו על המכלול, המטרה שלו היא לקדם את העיר".

בכל זאת, אתה לא חושב שההגדרה "חבילה" על אוכלוסיה ספציפית לא הייתה במקום?
"הוא התנצל. הגדולה של אדם היא לדעת להתנצל, וכל הכבוד לו שהוא חזר בו מדבריו. ישבנו לשיח עם אנשי הקהילה והוא הסביר בפניהם שזו לא הייתה הכוונה".

 

רץ בבית היהודי

עם כל הכבוד למה שהיה, מה שמעניין את הפוליטיקאים המקומיים הוא בעיקר מה שיהיה. בעוד שבעה חודשים בדיוק, ביום שלישי, 30.10.18, תיערכנה הבחירות לרשויות המקומיות בכלל הערים והמועצות ברחבי הארץ, וראש העירייה המכהן רוצה לנצח בהן שוב.

בחודשים האחרונים הוא הגדיל את מעורבותו בנעשה במפלגות השונות הנערכות בעצמן לקראת הפריימריז הפנימיים, ועשה זאת בעיקר במפלגת הליכוד בעיר- בה מחזיק זוהר בכוח לא מבוטל. "אני הייתי בליכוד לפני המון פעילי ליכוד אחרים", מציין ראש העירייה, שלא חושש להודות כי התערב בבחירות למוסדות במפלגת הליכוד וכי שקל לעשות זאת גם לקראת הפריימריז המרתקים הצפויים להיערך בעוד כחודש במפלגת העבודה, "אני מודה שחשבתי בהתחלה לעזור ליוסי סולימני, אך החלטתי בסופו של דבר לרדת מזה".

התחלת להתכונן לבחירות הקרובות?
"לא. כרגע אני לא רואה מישהו שיעמוד מולי, אז עד אז אין למה להתכונן. עדיין לא רתמתי את הסוס למרכבה. אם לומר את האמת, גם אני לא הייתי מתמודד מול ראש עירייה מכהן שקידם את העיר בצורה כזו, מה גם שהחיבור עם ש"ס, חב"ד הבית היהודי גורם לאנשים להבין שמדובר בעוגן חזק. במצב כזה גם אני לא הייתי מתמודד".

ואיפה נכנס יוסי סולימני במשוואה? הגורמים הפוליטיים מדברים על הסכם שיתוף פעולה בניכם.
"אני יכול להגיד בשבועה שאין לי הסכם עם אף אחד".

בעיתונות המקומית פורסם ששקלת להציע לו את תפקיד מנכ"ל העירייה.
"לא היה שום שיח על תפקיד המנכ"ל. כל עוד אני פה תמיר היזמי יישאר מנכ"ל העירייה".

אם כבר הסכמים, היה או לא היה הסכם קואליציוני עם שי סיום?
(מחייך) "אני ושי סיום חברים מאוד טובים. תמיד יש שיח, ולפעמיים השיח מובן אחרת על ידי הצדדים. יש דברים בפוליטיקה שההוא יגיד ככה, והאחר יגיד ככה".

זוהר. "אין הסכם עם אף אחד" | צילום: מור סרגני

ומה אתה חושב על האיחוד בקהילה? אתה רואה סיכוי שהם מצטרפים אליך?
"על איחוד אני תמיד מברך. אני חושב שהרשימה המאוחדת של אנשי הקהילה יצטרפו אליי, כי אין סיבה שזה לא יקרה. אני חושב שעשיתי המון למען הקהילה, ושנתתי להם את מה שמגיע להם; בניית המועדון החדש, בית הכנסת החדש ועוד. אני מאחל להם המון בהצלחה".

מה מצב היחסים בינך לבין מנהל המתנ"ס יוסי פרץ?
"טובים מאוד. אני לא שופט אנשים אף פעם. כן, קצת כאב לי מה שהוא עשה, אבל זה לא משהו שיכול להעלות את היחסים בינינו על שרטון. להפך, אני מעריך את עבודתו של פרץ".

אז מאיפה הרעיון למנות את שמעון חזן למנהל מתנ"ס?
"אני אומר לך את זה פה בשבועה: לא היה ולא נברא. לא נאמרה שום אמירה כזו. לא היה שיח בכלל לגבי תפקידים כאלה ואחרים".

מקורביו של חזן טענו בפנינו כי בקדנציה הבאה הוא ידרוש את תפקיד ממלא המקום בשכר.
"גם זה יבוא בבוא העת. יש עוד זמן עד הבחירות, והכל יכול להיות. לגבי דבריהם של מקורביו, אני אשמח אם שמעון ידרוש להמשיך בתור ממלא המקום".

תוכל להסביר מה קורה לאחרונה במחלקת הפיקוח?
"אני מודע לפרטים, אך אני לא שופט ולא דן אף אחד. לא יכול להיות שתמיד יבואו בטענות כנגד המנהלים ולא יסתכלו לרגע על עצמם, איפה הם לא בסדר. גם בוועד מסכימים איתי בנושא הזה. לא יתכן שכל אחד יבוא ויעשה מה שהוא רוצה בעבודה".

זה עשוי להיות קשור לעובדה שהעירייה מתנהלת ללא מנהל מחלקת כוח אדם כבר תקופה ארוכה?
"זו אחת הבעיות שלנו שכבר תקופה ארוכה אין לנו מישהו בכוח אדם שיטפל בבעיות הללו, מה שגורם לכך שכל בעיה של עובד מגיעה אליי או למנכ"ל. רוצים לאשר לנו מנהל כוח אדם זמני, ואני חושב שחשוב מאוד שזה יקרה כדי שיהיה לעובד מישהו להתנהל מולו בשוטף".

באיזה מסגרת אתה מתכוון לרוץ בבחירות הקרובות?
"אני איש של הבית היהודי כרגע. אני לא חושב על זה, אבל ככל הנראה זה יהיה דרך הבית היהודי. יש לנו מספיק זמן לבדוק את הדברים".

אתה חושב להתקדם בעתיד לפוליטיקה הארצית? לנסות את מזלך כחבר כנסת?
"לא. אם הייתי רוצה כבר הייתי חבר כנסת מטעם הבית היהודי. באתי במטרה לעשות למען קריית מלאכי וזה מה שמעניין אותי. אך ורק קריית מלאכי".

באמצע הקדנציה אמרת 'תבחנו אותי בעוד כשנתיים', איך אתה מסכם את השנתיים האלו?
"אני כל כך מרוצה ומלא סיפוק שאני רואה את העשייה הרבה, בכל התחומים. זה גורם לי לשמחה. כל אמירה שנאמרה לא יצאה מן הפה אל החוץ, אלא נעשתה בפועל. לא הייתי אומר משהו שלא היה לי בסיס לממש. אני מסתובב בעיר ויש לי הרגשה טובה. אני מקבל את הקומפלימנטים מהתושבים וזה נותן לי את הסיפוק הכי גדול שיש".

אליהו זוהר יהיה ראש העירייה של קריית מלאכי גם בנובמבר 2018?
"זה נתון להחלטה של הקדוש ברוך הוא. הציבור יחליט אם הוא רוצה לראות את העבר או את העתיד של העיר. אני אקבל את הכל באהבה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.