צור עימנו קשר

חדשות

באר טוביה: התיכונים יהפכו בתוך ארבע שנים לשש-שנתיים

לאחר דיון ציבורי ממושך, המועצה האזורית באר טוביה החליטה לפצל את התיכון לחטיבת ביניים וחטיבה עליונה. ראש המועצה, דרור שור, הודיע להורים כי האפשרות להפיכת שתי החטיבות לצומחות תיבחן במהלך שנת הלימודים הקרובה, אולם במשרד החינוך אמרו השבוע בתגובה רשמית כי המועצה כבר אישרה את המתווה שהונח בפניה, לפיו הליך הפיכת החטיבות לתיכונים שש-שנתיים יחל כבר בשנת הלימודים הבאה. ההורים זועמים: "המועצה לא מתנהלת באופן ראוי ומסתירה מאיתנו מידע"

פורסם

בתאריך

משרד החינוך הציב בפניי המועצה האזורית באר טוביה דרישה להקמת שני תיכונים צומחים. כך עולה משיחה שערכו לאחרונה חברי הנהגת ההורים של התיכון האזורי באר טוביה עם מנהלת מחלקת החינוך של המועצה, רות קרטר, ועם סגן ראש המועצה, שלומי שמאי. הפרטים אושרו השבוע על ידי דוברות משרד החינוך, שם הבהירו כי גורמי המקצוע במשרד קבעו כי מבחינה פדגוגית ובהתאם למדיניות המשרד יש להקים שני תיכונים שש שנתיים, ולא כפי תכנון המועצה הראשוני. במשרד החינוך הוסיפו ואמרו כי שני תיכוני החטיבות שיפעלו בשנה הבאה יצמחו בתוך ארבע שנים לתיכונים שש שנתיים. בשלב זה, לפחות הצהרתית, המועצה מתנגדת לדרישת משרד החינוך, וראש המועצה, דרור שור, הבהיר להורים ששוחחו איתו כי הוא מתכוון להתמיד בהתנגדותו להוצאה אל הפועל של המהלך. אף על פי כן, במשרד החינוך מבהירים בתגובה כי המועצה כבר הסכימה למהלך וסיכמה עם המשרד על הוצאתו אל הפועל כבר משנת הלימודים הבאה. זאת, בניגוד גמור לעמדתה הרשמית של המועצה בפני ההורים.

כזכור, לפני מספר חודשים אישרה מליאת המועצה האזורית, בתום פולמוס ציבורי ארוך ונוקב, את פיצול התיכון האזורי באר טוביה החל משנת הלימודים הבאה. על פי ההחלטה, התיכון יפוצל לחטיבת ביניים וחטיבה עליונה שיפעלו במקביל. ההחלטה התקבלה על רקע מחלוקת בין קבוצות הורים שונות בתיכון: מחד, הביעו חלק מההורים תמיכה בלתי מסוייגת בפיצול של התיכון בכלל, ובפרט בפיצולו לשני תיכונים שש שנתיים.

לטענת אותם הורים, גודלו של התיכון – בו למדו בשנת הלימודים שהסתיימה זה מכבר למעלה מאלפיים תלמידים תחת מסגרת חינוכית אחת – מקשה על התלמידים והצוותים המקצועיים, מה שמביא להישגים מקצועיים דלים. מאידך, חלק אחר בקרב ההורים התנגדו נחרצות לפיצול, מתוך חשש כי הדבר יביא לאובדן השילוביות בין התלמידים מחלקי המועצה השונים. לגרסתם, פיצול התיכון לשני תיכונים שש שנתיים יביא בסופו של דבר להפרדה על רקע יישובי-עדתי: בעוד תושבי היישובים בצד המזרחי של המועצה ישלחו את ילדיהם לבית ספר אחד, תושבי היישובים בצד המערבי ישלחו את ילדיהם לבית הספר השני. החשש מפני אובדן האינטגרציה נדחה על ידי ההורים שתמכו בפיצול, שטענו כי יש דרכים לשמור על האינטגרציה בין התלמידים ולמנוע פגיעה בה.

במסגרת הדיון הציבורי, שכרה המועצה את חברת "סמל", המתמחה בנושא, על מנת שזו תייעץ לה כיצד לנהוג. החברה הציבה בפני חברי המועצה מספר אפשרויות ביחס לעתידו של התיכון, אך בשורה התחתונה המליצה על פיצולו. ראש המועצה, דרור שור, קיבל את ההצעה באופן חלקי אך התמיד בסירובו לפצל את התיכון לשני תיכונים שש שנתיים, ותמך באפשרות אחרת שהוצגה וגם אושרה לבסוף על ידי חברי המועצה: במקום תיכון אחד שש שנתי יוקמו שני תיכונים, אחד עבור החטיבה העליונה ואחד עבור החטיבה התחתונה. בכך, הסבירו במועצה, תימנע תחרות בין בתי הספר והאינטגרציה תישמר.

אולם החלטת המועצה, שהתקבלה מראש על מנת לנסות ולרצות את כל הצדדים, גיבשה הפעם כמעט את כל חלקי ההורים בבית הספר: מרביתם היו מאוחדים בדעתם כי מדובר בהצעה לא טובה, והם התנגדו לה. בעוד תומכי השארת המצב הקיים על כנו זעמו על עצם הפיצול, תומכי הפיצול טענו כי פיצול החטיבות לא יספק את הסחורה. בינתיים, בשבועות האחרונים תפס מהלך הפיצול תאוצה, כשלאחר הודעת העזיבה של המנהל עד שנת הלימודים האחרונה, אריה ברנע, התקבל לתפקיד מנהל החטיבה העליונה אלי גבאי, איש חינוך ותיק. במקביל, פועלת מחלקת ההנדסה של המועצה על תכנון בנייתם של מבנים חדשים בקריית החינוך המועצתית, שתפוצל אף היא, פיזית, על מנת להפריד בין שני בתי הספר למתחמים נפרדים.

עדיפות ניהולית ומקצועית

במשרד החינוך לא אהבו את ההצעה שמליאת המועצה האזורית אישרה, והבהירו כי העדפתם המובהקת היא להקמת שני תיכונים שש שנתיים צומחים. קרי: התיכונים יהיו בשנת הלימודים הקרובה שלוש שנתיים, ובכל שנת לימודים תתווסף שכבה נוספת בכל אחד מהתיכונים עד שבעוד שלוש שנים יהיו שניהם תיכונים עם חטיבה תחתונה ועליונה גם יחד. גורמים בכירים במשרד אמרו השבוע כי מדובר בהחלטה מקצועית שהתקבלה על ידי גורמי הפדגוגיה, שמאמינים כי תיכוני חטיבת ביניים וחטיבה עליונה נפרדים אינם רעיון נכון מבחינה לימודית וניהולית.

לטענת חלק מההורים, המידע אודות התנגדות משרד החינוך היה קיים במשרדי המועצה מזה זמן רב, אולם שם בחרו שלא להציג אותו בפניהם. רק באמצע החודש הנוכחי, בפגישה שנערכה כאמור בין חברי פורום הנהגת ההורים לבין אנשי המועצה, הודו האחרונים, לא לפני שנשאלו בנושא, כי "משרד החינוך דורש מאיתנו להקים שני תיכונים שש שנתיים".

למרות המלצת ואף דרישת משרד החינוך כפי שנחשפה בישיבת ההורים, גורמים בכירים במועצה הבהירו כי בכוונתו של שור להוסיף ולהתמיד בהתנגדותו החד משמעית להקמת שני תיכונים שש שנתיים. לדברי אחד ממקורביו, שור הבהיר לחלק מההורים בשיחה שקיים עימם לאחרונה כי הוא לא מתכוון בהכרח לאמץ את המלצות משרד החינוך, וכי הוא עומד על כך כי שני התיכונים שיפוצלו יישארו גם בשנים הבאות שלוש שנתיים, קרי חטיבת ביניים וחטיבה עליונה. "אם צריך נגיע עם זה עד בג"צ", כך דבריו בשיחה עם הורים לתלמידים בתיכונים.

במסגרת אותה פגישה שערך שור עם הורים לתלמידים בבית הספר – פגישה לא רשמית אליה הגיעו ההורים כבודדים, ולא כוועד ההורים הייצוגי של בית הספר – השמיעה אחת מהאימהות שהשתתפה בה שיחה שערכה עם מפקח בית הספר מטעם מחוז ההתיישבות של משרד החינוך, שהבהיר לה כי אכן הדרישה המקצועית של המשרד היא לפיצולו של בית הספר לשני תיכונים שש שנתיים. לטענת הורים שהשתתפו בפגישה, נוכח ההצהרה של ראש המועצה הם נדהמו מתוכן השיחה, שהמידע שנחשף בה הוסתר מהם כאמור. גם במקרה הזה הורים משני צידי המתרס – אלו שתמכו בפיצול ואלו שהתנגדו לו – זעמו, וטענו כי מן הראוי היה שהמועצה תהיה גלויה עימם ותשתף איתם את הפרטים. "המועצה לא מתנהלת כראוי ולא אומרת לנו את כל האמת", אמר הורה לתלמיד בתיכון.

בינתיים, גם במסגרת אגרת ששלח שור השבוע להורים הוא לא התייחס להסכמות שהושגו בין המועצה לבין משרד החינוך, כהצהרת האחרונים. באגרת הבהיר ראש המועצה כי במהלך השנה הקרובה ייבחנו ההליכים החינוכיים בשני התיכונים ובהתאם לתוצאות יופקו לקחים, בין היתר ביחס לאפשרות של הפיכת התיכונים לצומחים. השבוע עלתה דרישה בקרב חלק מהורי בית הספר לקיים כינוס חירום של הנהגת ההורים במטרה לדון בפרטים. אין ספק כי עם פרסום "המקור" היום לראשונה בדבר הודעת משרד החינוך, הדרישה לכינוס צפויה להפוך מנת חלקם של רבים.

מהמינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך נמסר: "המשרד רואה את בתי הספר העל-יסודיים כרצף חינוכי שש שנתי, דבר המקנה יתרונות חינוכיים ופדגוגיים לטובת התלמידים. בהתאם למדיניות זו נבנים בתי ספר חדשים".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה