צור עימנו קשר

חדשות

באר טוביה: התיכונים יהפכו בתוך ארבע שנים לשש-שנתיים

לאחר דיון ציבורי ממושך, המועצה האזורית באר טוביה החליטה לפצל את התיכון לחטיבת ביניים וחטיבה עליונה. ראש המועצה, דרור שור, הודיע להורים כי האפשרות להפיכת שתי החטיבות לצומחות תיבחן במהלך שנת הלימודים הקרובה, אולם במשרד החינוך אמרו השבוע בתגובה רשמית כי המועצה כבר אישרה את המתווה שהונח בפניה, לפיו הליך הפיכת החטיבות לתיכונים שש-שנתיים יחל כבר בשנת הלימודים הבאה. ההורים זועמים: "המועצה לא מתנהלת באופן ראוי ומסתירה מאיתנו מידע"

פורסם

בתאריך

משרד החינוך הציב בפניי המועצה האזורית באר טוביה דרישה להקמת שני תיכונים צומחים. כך עולה משיחה שערכו לאחרונה חברי הנהגת ההורים של התיכון האזורי באר טוביה עם מנהלת מחלקת החינוך של המועצה, רות קרטר, ועם סגן ראש המועצה, שלומי שמאי. הפרטים אושרו השבוע על ידי דוברות משרד החינוך, שם הבהירו כי גורמי המקצוע במשרד קבעו כי מבחינה פדגוגית ובהתאם למדיניות המשרד יש להקים שני תיכונים שש שנתיים, ולא כפי תכנון המועצה הראשוני. במשרד החינוך הוסיפו ואמרו כי שני תיכוני החטיבות שיפעלו בשנה הבאה יצמחו בתוך ארבע שנים לתיכונים שש שנתיים. בשלב זה, לפחות הצהרתית, המועצה מתנגדת לדרישת משרד החינוך, וראש המועצה, דרור שור, הבהיר להורים ששוחחו איתו כי הוא מתכוון להתמיד בהתנגדותו להוצאה אל הפועל של המהלך. אף על פי כן, במשרד החינוך מבהירים בתגובה כי המועצה כבר הסכימה למהלך וסיכמה עם המשרד על הוצאתו אל הפועל כבר משנת הלימודים הבאה. זאת, בניגוד גמור לעמדתה הרשמית של המועצה בפני ההורים.

כזכור, לפני מספר חודשים אישרה מליאת המועצה האזורית, בתום פולמוס ציבורי ארוך ונוקב, את פיצול התיכון האזורי באר טוביה החל משנת הלימודים הבאה. על פי ההחלטה, התיכון יפוצל לחטיבת ביניים וחטיבה עליונה שיפעלו במקביל. ההחלטה התקבלה על רקע מחלוקת בין קבוצות הורים שונות בתיכון: מחד, הביעו חלק מההורים תמיכה בלתי מסוייגת בפיצול של התיכון בכלל, ובפרט בפיצולו לשני תיכונים שש שנתיים.

לטענת אותם הורים, גודלו של התיכון – בו למדו בשנת הלימודים שהסתיימה זה מכבר למעלה מאלפיים תלמידים תחת מסגרת חינוכית אחת – מקשה על התלמידים והצוותים המקצועיים, מה שמביא להישגים מקצועיים דלים. מאידך, חלק אחר בקרב ההורים התנגדו נחרצות לפיצול, מתוך חשש כי הדבר יביא לאובדן השילוביות בין התלמידים מחלקי המועצה השונים. לגרסתם, פיצול התיכון לשני תיכונים שש שנתיים יביא בסופו של דבר להפרדה על רקע יישובי-עדתי: בעוד תושבי היישובים בצד המזרחי של המועצה ישלחו את ילדיהם לבית ספר אחד, תושבי היישובים בצד המערבי ישלחו את ילדיהם לבית הספר השני. החשש מפני אובדן האינטגרציה נדחה על ידי ההורים שתמכו בפיצול, שטענו כי יש דרכים לשמור על האינטגרציה בין התלמידים ולמנוע פגיעה בה.

במסגרת הדיון הציבורי, שכרה המועצה את חברת "סמל", המתמחה בנושא, על מנת שזו תייעץ לה כיצד לנהוג. החברה הציבה בפני חברי המועצה מספר אפשרויות ביחס לעתידו של התיכון, אך בשורה התחתונה המליצה על פיצולו. ראש המועצה, דרור שור, קיבל את ההצעה באופן חלקי אך התמיד בסירובו לפצל את התיכון לשני תיכונים שש שנתיים, ותמך באפשרות אחרת שהוצגה וגם אושרה לבסוף על ידי חברי המועצה: במקום תיכון אחד שש שנתי יוקמו שני תיכונים, אחד עבור החטיבה העליונה ואחד עבור החטיבה התחתונה. בכך, הסבירו במועצה, תימנע תחרות בין בתי הספר והאינטגרציה תישמר.

אולם החלטת המועצה, שהתקבלה מראש על מנת לנסות ולרצות את כל הצדדים, גיבשה הפעם כמעט את כל חלקי ההורים בבית הספר: מרביתם היו מאוחדים בדעתם כי מדובר בהצעה לא טובה, והם התנגדו לה. בעוד תומכי השארת המצב הקיים על כנו זעמו על עצם הפיצול, תומכי הפיצול טענו כי פיצול החטיבות לא יספק את הסחורה. בינתיים, בשבועות האחרונים תפס מהלך הפיצול תאוצה, כשלאחר הודעת העזיבה של המנהל עד שנת הלימודים האחרונה, אריה ברנע, התקבל לתפקיד מנהל החטיבה העליונה אלי גבאי, איש חינוך ותיק. במקביל, פועלת מחלקת ההנדסה של המועצה על תכנון בנייתם של מבנים חדשים בקריית החינוך המועצתית, שתפוצל אף היא, פיזית, על מנת להפריד בין שני בתי הספר למתחמים נפרדים.

עדיפות ניהולית ומקצועית

במשרד החינוך לא אהבו את ההצעה שמליאת המועצה האזורית אישרה, והבהירו כי העדפתם המובהקת היא להקמת שני תיכונים שש שנתיים צומחים. קרי: התיכונים יהיו בשנת הלימודים הקרובה שלוש שנתיים, ובכל שנת לימודים תתווסף שכבה נוספת בכל אחד מהתיכונים עד שבעוד שלוש שנים יהיו שניהם תיכונים עם חטיבה תחתונה ועליונה גם יחד. גורמים בכירים במשרד אמרו השבוע כי מדובר בהחלטה מקצועית שהתקבלה על ידי גורמי הפדגוגיה, שמאמינים כי תיכוני חטיבת ביניים וחטיבה עליונה נפרדים אינם רעיון נכון מבחינה לימודית וניהולית.

לטענת חלק מההורים, המידע אודות התנגדות משרד החינוך היה קיים במשרדי המועצה מזה זמן רב, אולם שם בחרו שלא להציג אותו בפניהם. רק באמצע החודש הנוכחי, בפגישה שנערכה כאמור בין חברי פורום הנהגת ההורים לבין אנשי המועצה, הודו האחרונים, לא לפני שנשאלו בנושא, כי "משרד החינוך דורש מאיתנו להקים שני תיכונים שש שנתיים".

למרות המלצת ואף דרישת משרד החינוך כפי שנחשפה בישיבת ההורים, גורמים בכירים במועצה הבהירו כי בכוונתו של שור להוסיף ולהתמיד בהתנגדותו החד משמעית להקמת שני תיכונים שש שנתיים. לדברי אחד ממקורביו, שור הבהיר לחלק מההורים בשיחה שקיים עימם לאחרונה כי הוא לא מתכוון בהכרח לאמץ את המלצות משרד החינוך, וכי הוא עומד על כך כי שני התיכונים שיפוצלו יישארו גם בשנים הבאות שלוש שנתיים, קרי חטיבת ביניים וחטיבה עליונה. "אם צריך נגיע עם זה עד בג"צ", כך דבריו בשיחה עם הורים לתלמידים בתיכונים.

במסגרת אותה פגישה שערך שור עם הורים לתלמידים בבית הספר – פגישה לא רשמית אליה הגיעו ההורים כבודדים, ולא כוועד ההורים הייצוגי של בית הספר – השמיעה אחת מהאימהות שהשתתפה בה שיחה שערכה עם מפקח בית הספר מטעם מחוז ההתיישבות של משרד החינוך, שהבהיר לה כי אכן הדרישה המקצועית של המשרד היא לפיצולו של בית הספר לשני תיכונים שש שנתיים. לטענת הורים שהשתתפו בפגישה, נוכח ההצהרה של ראש המועצה הם נדהמו מתוכן השיחה, שהמידע שנחשף בה הוסתר מהם כאמור. גם במקרה הזה הורים משני צידי המתרס – אלו שתמכו בפיצול ואלו שהתנגדו לו – זעמו, וטענו כי מן הראוי היה שהמועצה תהיה גלויה עימם ותשתף איתם את הפרטים. "המועצה לא מתנהלת כראוי ולא אומרת לנו את כל האמת", אמר הורה לתלמיד בתיכון.

בינתיים, גם במסגרת אגרת ששלח שור השבוע להורים הוא לא התייחס להסכמות שהושגו בין המועצה לבין משרד החינוך, כהצהרת האחרונים. באגרת הבהיר ראש המועצה כי במהלך השנה הקרובה ייבחנו ההליכים החינוכיים בשני התיכונים ובהתאם לתוצאות יופקו לקחים, בין היתר ביחס לאפשרות של הפיכת התיכונים לצומחים. השבוע עלתה דרישה בקרב חלק מהורי בית הספר לקיים כינוס חירום של הנהגת ההורים במטרה לדון בפרטים. אין ספק כי עם פרסום "המקור" היום לראשונה בדבר הודעת משרד החינוך, הדרישה לכינוס צפויה להפוך מנת חלקם של רבים.

מהמינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך נמסר: "המשרד רואה את בתי הספר העל-יסודיים כרצף חינוכי שש שנתי, דבר המקנה יתרונות חינוכיים ופדגוגיים לטובת התלמידים. בהתאם למדיניות זו נבנים בתי ספר חדשים".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה

חדשות

הורים ב"עציון" מאיימים: לא נאפשר לפתוח את הלימודים

מספר הורים לתלמידים בביה"ס היסודי טוענים כי זה כלל לא ערוך לקראת החזרה ללימודים- בעוד שלושה שבועות בלבד. "הילדים עתידים ללמוד בצפיפות ובדוחק. ראש העירייה ומשרד החינוך הציעו מספר אלטרנטיבות אך משום מה אף אחת מהן לא מתממשת", אמרו". גם פנייה לוועד ההורים לא עזרה. אצלנו הוועד זה דיקטטורה", הוסיפו. הוועד בתגובה: "זמינים לכל פונה וצורך"

פורסם

בתאריך

על ידי

הורים לתלמידים בבית הספר התורני "עציון" פנו בימים האחרונים למערכת "המקור" וטענו כי בית הספר לא ערוך לקראת פתיחתה של שנת הלימודים תשע"ט. טענתם המרכזית של ההורים, שביקשו להישאר בעילום שם מסיבות אישיות, נוגעת למידת מוכנתו של בית הספר לקראת פתיחת השנה, הן מבחינת מספר התלמידים בכיתה והן ביחס למצב המבנים הניצבים במוסד החינוכי- חלקם קבועים וחלקם ארעיים. "הטענות שלנו כלפי בית הספר מתחילות בהבטחות השווא שקיבלנו בשנים האחרונות מהגורמים הממונים", ניסתה אחת האימהות להסביר את זעמם של ההורים, "הבטיחו לנו שיבנו קומה שנייה ושאין מה לדאוג- אך זה לא קרה והסתפקנו בקראוונים שהוצבו כאן. כעת, הם רוצים להוסיף עוד שני קראוונים כי הצטרפו לבית הספר תלמידים. למיטב הבנתנו מנהל משרד החינוך בירושלים לא מאשר את ההוספה".

על פי נתוני שקיפות בחינוך, שפורסמו במהלך החודש שעבר, בית הספר התורני עציון מנה בשנת תשע"ז 391 תלמידים, שהתחנכו ב-14 כיתות: 3 כיתות בשכבה א', 3 בשכבה ב' ואילו 2 כיתות נוספות בכל אחת מהשכבות ג'-ו'. בממוצע, מדובר בכמעט 28 תלמידים בכיתה- נתון גבוה מהממוצע הארצי (26.6 תלמידים בכיתה), גבוה מהממוצע הרשותי (26 תלמידים בכיתה) וגבוה מהממוצע המחוזי, העומד על 25.7 תלמידים בכיתה.

לטענתם של ההורים, וחרף רפורמת "הכיתה הקטנה" של שר החינוך בנט, שאושרה בחודש נובמבר 2015 ומגבילה את מספר התלמידים בבית הספר היסודי ל-34 כאלה (בהדרגה), בשנת הלימודים הקרובה צפוי בית הספר למנות כ-450 תלמידים, כאשר בשכבה ג' צפויים ללמוד 38 תלמידים בכיתה. "בית הספר לא אמור למנות את מספר התלמידים שהוא קולט. אין תנאים בסיסיים לתלמידים ומחסור בחדרי שירותים וברזיות", אמר השבוע הורה נוסף, שהוסיף: "אנחנו רוצים לדעת מי אחראי על הקראוונים שיתווספו לכאן במידה ומשרד החינוך יאשר זאת. מי ישמור לנו על הילדים במידה ותהיה אזעקה ויהיה צורך לרוץ לממ"ד מרוחק? אם עושים היום תרגיל בית הספר נכשל".

אמא לתלמיד בבית הספר סיפרה גם היא על הרהוריה, ואמרה: "אני כאמא רוצה לדעת מי שומר על הילד שלי. ראש העירייה הציע לנו אלטרנטיבה ראויה לפיה חלק מהתלמידים ילמדו במבנה פנוי בבית הספר התיכון אמי"ת, שיש בו ממ"דים וכיתות חדשות. המתווה החלופי היה מקובל עלינו, אך מישהו מונע ממנו להתממש. מי? אין לנו מושג. אנחנו רוצים שמישהו יהיה ערב ליום שבו יקרה כאן אסון".

לטענתם של מספר הורים, הסיבות בגינן חלק מהגורמים מתנגדים לפשרות שהוצעו על ידי משרד החינוך וראש העירייה אליהו זוהר נעוצות בשיקולים שאינם ברורים עד תום, ובוודאי שאינן עולות בקנה אחד עם צרכי התלמידים, "ישנם הורים, חלקם שולטים בוועד, שלא מוכנים לחלק את הכיתות. אני יכול להחתים עכשיו 80 אחוזים מההורים שמקבלים את הפשרה שהוצעה. למה זה לא קורה? מניעים נסתרים", אמר הורה לתלמיד בבית הספר.

"ועד דיקטטורה"

לטענת ההורים שפנו למערכת "המקור"- מדובר בחוסר התחשבות סיסטמטי בילדיהם. כך למשל, סיפרו ההורים כי במשך מספר חודשים נאלצו ילדיהם להמתין בשער הקדמי של בית הספר בזמן שילדי המועצה האזורית שפיר, שלמדו משך תקופה קצרה בבית הספר התורני "עציון", יצאו מהשער האחורי. "היו שתי יציאות בסוף היום והילדים שלנו היו צריכים להמתין דקות ארוכות עד שיפתחו להם את השער. זה הגיוני? ברגע שהבינו שזה לא חוקי, ראש העיר הורה לסגור את השער".

באשר לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, שתחל ממש בעוד שלושה שבועות, אמרו ההורים כי בבית הספר מנסים לשדר עסקים כרגיל, "הם רוצים להתחיל את השנה כאילו לא קורה כלום, אבל אנחנו מוכנים לכל מאבק. לא נהסס להשבית את פתיחת הלימודים. בכיתה ה' יהיו 34 תלמידים בכיתה ובשכבה ג' תהיה רק כיתה אחת עם 38 תלמידים. מי שרוצה לרשום את הילד שלו לבית הספר נענה בסירוב אלגנטי כדי לא לפתוח עוד כיתה. מה רוצים, שהילדים שלנו ילמדו בחנק ובצפיפות?", אמרו שם, וציינו כי ניסו להפנות את טענותיהם לוועד ההורים הבית ספרי- אולם זה מצדד בעמדת הנהלת בית הספר: "נכון להיום בית הספר לא עומד בתנאים המינימליים וסובל אפילו מבעיות אלימות, אבל הוועד לא עושה דבר ורוצה לחכות לתחילת השנה. אצלנו הוועד זה דיקטטורה, מה שהוא יחליט זה מה שיקרה, אבל אנחנו לא מוכנים לוותר".

מוועד ההורים של בית הספר נמסר בתגובה: "בעיית חוסר המקום מוכרת וידועה וכבר זמן רב וועד ההורים עוסק בסוגיה זו בשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הרלוונטים. נפגשנו בעניין זה עם הורים רבים, ראש העיר, מנכ"ל העירייה, משרד החינוך, צוות בית הספר וגורמים נוספים. לשמחתנו המאמצים נשאו פרי והעירייה נרתמה ברצון ועובדת על תוכניות הבינוי לקומה שניה- בה תהיינה כיתות נוספות, שאנו מקווים שבנייתה תתחיל במהרה. וועד ההורים נפגש פעמים רבות עם ההורים בנושאים שונים וחברי הוועד זמינים לכל פונה ולכל צורך. אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם הנהלת ביה"ס והעירייה למציאת פתרונות לשנה"ל הקרובה. בתקופה האחרונה הובאו שני מבנים יבילים שישמשו ככיתות וכן תאי שרותים נוספים. לא מוכר לנו פתרון בו מציע משרד החינוך מסירה של קראוונים, וזאת למרות פגישות רבות עם נציגי משרד החינוך. אנו קשובים לכלל ההורים ומזמינים כל הורה לפנות אלינו בכל עניין. אנו עושים מאמצים לסייע לכולם ככל שניתן. אם למי מן ההורים יש פתרון יצירתי בהישג יד, נשמח אם יפנה וכמובן שנקדם אותו בשמחה. אנו מודים לראש העיר ולמנכ"ל על כל המאמצים שהם עושים למען הורי ותלמידי בי"ס עציון".

מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "בית ספר עציון הוא אחד מבתי הספר הטובים בעיר, בזכות מנהל מסור ומקצועי וצוות מורים מיומן. ראשית נבהיר שמספר הכיתות בבית הספר לא השתנה משנה שעברה, מלבד כיתה אחת נוספת. לצורך כך הובאו מבנים יבילים והוספנו ברזיות וחדרי שירותים. הליך אישורי הבנייה שהוחל בהם לפני למעלה משנה מטופלים בדרכים המקובלות מול אגף הבינוי במשרד החינוך ויתממשו אי"ה לקראת שנת הלימודים הבאה. זה טבעו של הליך בינוי הכולל הכרה בצורך, תקצוב, תכנון, מכרז ובנייה. באשר למספרי התלמידים בכיתות: הכול בהתאם לתקני משרד החינוך כמקובל. כל פעולות ההכנה לשנת הלימודים תשע"ט נעשו ונעשות בתיאום מלא עם ועד ההורים של בית הספר , הנהלת בית הספר ומשרד החינוך. אנו מאחלים שנת לימודים פורייה ומוצלחת לתלמידים ולמורים ולהורים הרבה נחת מילדיהם".

ממשרד החינוך ומבית הספר עציון לא נמסרה תגובה עד שעת סגירת הגיליון.

 

לחץ להמשך קריאה