צור עימנו קשר

חדשות

אליהו הנביא

פורסם

בתאריך

דוחה את הביקורות נגדו, בטוח שהוא בונה העיר החדש ומשוכנע שלא ירחק היום שאפילו מבקריו הגדולים ביותר יודו שהם טעו לגביו. ראש העירייה אליהו זוהר מסכם חצי קדנציה בראיון חג מיוחד

אני צריך בערך שעה אחת, אמרתי לאנשים האחראים על הלו"ז של ראש העירייה, אליהו זוהר, כשהתקשרתי אליהם על מנת לקבוע איתם מועד לצילומים לקראת פרסום הראיון שלפניכם. רשימת המקומות שבהם תכננתי לצלם את זוהר כוללת חמישה לוקיישנים שונים. הראשון שבהם היה לשכת ראש העירייה. שם נמשכו הצילומים לא יותר מעשר דקות. עשר דקות בכל אתר צילומים מיועד, כפול חמישה אתרי צילום הם חמישים דקות. "הנה, נסיים אפילו לפני הזמן", אמרתי לנציגת מחלקת הדוברות בעירייה, שהתלוותה אלינו בתחילה בראיון ולאחר מכן בצילומים. על פניה עלה חיוך שבדיעבד התברר כערמומי, כאילו רוצה להעביר לי את המסר "חכה-חכה".

כשסיימנו בלשכה, שמנו פעמינו לשני האתרים הבאים: רחבת העירייה בתחילה ולאחר מכן למרכז המסחרי המתפורר, הקסבה. מה יותר סימבולי מלצלם את זוהר על רקע המקום שבעיני רבים נחשב כבר עשרות שנים לסמל הכישלון העירוני בטיפול בחיי המסחר ובהתקדמות העיר אל עבר עתיד יפה ומכובד יתר, תרתי משמע. כשיצאנו משערי העירייה, הרחבה מחוץ לבניין הייתה ריקה מאדם. זו הייתה שעת צהריים, חלק מהחנויות היו סגורות. אף על פי כן, בעוד הצלם המוכשר שלנו, ליאור אלון, מבקש מזוהר לזוז ימינה-שמאלה, מתכנסים ברקע התמונה אט-אט עוד ועוד אנשים.

בשלב מסויים אחד מהם לא מהסס להפריע למעמד הצילומים, וניגש לזוהר ומבקש לנשק אותו ולשוחח איתו על דבר מה. ברגע זה הסכר נפרץ. רק שלוש דקות עוברות ועשרים תושבים – ולא, זו לא הגזמה – נמצאים מסביבו של זוהר. מתנשקים, מדברים, מעלים בעיות וגם טענות. צילומים כבר לא יהיו בדקות הקרובות, אני מסנן לעצמי. איך זה נגמר? על שני אתרי צילום נאלצנו לוותר, וגם זה אחרי שביקשנו וקיבלנו הארכת זמן מאנשי הלו"ז של ראש העירייה. זוהר עומד ושומע כל מילה והכל בסבלנות מרשימה. הצגה למצלמה או התנהגות אותנטית? הרוב יסכימו שזו כנראה האפשרות השנייה. לטוב ולרע – כזה הוא זוהר. כולם מקבלים תשומת לב, גם כשמדובר בבעיה הכי קטנה שיכולה להיות, מהסוג שראש העירייה בכל עיר מתוקנת אחרת כלל לא צריך לעסוק בהן.

במובנים מסויימים, ראש העירייה זוהר הוא כמו כוכב רוק, לפחות בכל הקשור להתנפלות הציבור עליו כאילו היה מושא הערצה תרבותי ולא פוליטיקאי שקיבל כמה וכמה החלטות שלא בהכרח הטיבו עם הציבור רק בשנתיים וחצי האחרונות. תנסו לרגע לחשוב על ראשי העירייה הקודמים שכיהנו בתפקיד, בהיסטוריה הרחוקה והקרובה כאחד. גם לראש העירייה הקודם, מוטי מלכה, ניגשו אנשים בקרן הרחוב. אבל במקרה של זוהר נראה שהציבור עדיין רואה בו את ללו משכונת קיבוץ גלויות, זה שגדל איתם במגרש הכדורגל השכונתי. כשעברנו – בשעה טובה ומוצלחת – לאתר הצילומים במרכז המסחרי בקסבה, היו אלו כמה ילדים שהוא ניגש אליהם ולאחר מכן שהם ניגשו אליו, שהרעיפו אהבה כלפיו. "אם לילדים הייתה זכות הצבעה", אמרתי לו, "בטוח היית נבחר שוב. אבל אין להם". "הייתי נבחר שוב בכל מקרה, מבטיח לך", הוא השיב לי.

הביטחון העצמי שהפגין זוהר בסמול טוק הזה, תוך כדי הצילומים, לא תמיד אפיין את ראש העירייה. יש שיגדירו את דבריו כשאננות וחוסר מודעות לסביבה הפוליטית והציבורית. זוהר משוכנע שהציבור אוהב אותו, מצד אחד, אבל כפי שתקראו בהמשך, לא מהסס לקבוע שמצד שני, רבים מידי לא מעריכים את עבודתו החרוצה, לטענתו, לקידומה של העיר.

בימים אלו זוהר מציין את מחצית הקדנציה שלו, ואוי כמה שאלו היו שנתיים וחצי סוערות. כבר ביומו הראשון בתפקיד החל זוהר לגבש את תכנית ההבראה שבמסגרתה פוטרו עשרות עובדים, קוצצו שעות נוספות לעובדים הנותרים והוצמד חשב מלווה לעירייה. העלאת הארנונה כבר בשנה הראשונה לכהונתו הקימה עליו ביקורת ציבורית חריפה, בטענה המוצדקת כי בלאו הכי תושבי קריית מלאכי משלמים תעריף גבוה מאוד ביחס לערים אחרות – ובוודאי ביחס לרמת השירותים הניתנים מצד העירייה. יד הקואליציה של זוהר על הדק העלאת הארנונה הייתה קלה מידי, טענו רבים. אפשרויות אחרות כמעט לא נשקלו, לפחות לא באופן שהציבור ראה זאת.

לאחר מכן הייתה את ההצטרפות לתאגיד, פרשת תשלומי אחזקת הרכב שהטילה צל כבד על התנהלותו והדוגמא האישית (או העדרה), העלייה בשכרם של עובדי העירייה הבכירים שעורר סערה, מצוקת החנייה שהחריפה, העימות המתעצם עם וועד העובדים, פרשת הייצוג המשפטי בתביעה האישית שהוגשה נגדו על ידי קבלן תשתיות בעיר וכמובן – השרשרת הארוכה, ארוכה מאוד, של מקורביו שהתקבלו לעבודה בעירייה, בשלוחותיה השונות ואצל קבלנים המספקים שירותים לעירייה. נדמה כי בתקופת כהונתו של זוהר עד כה, מידי כמה שבועות הזדמנה לה פרשייה חדשה שעוררה הדים ציבוריים, חלק גדול מהם לא בצד החיובי מבחינת זוהר, שלא מעט פעמים הובך בחשיפת התנהלות ציבורית שאינה תואמת את רוח הצהרותיו.

יועציו ואנשיו של זוהר צריכים לקוות שהשנתיים וחצי הבאות, לפחות מבחינה תודעת הציבור, יהיו שונות מהשנתיים וחצי הראשונות שלו בתפקיד. וכך הם אכן מאמינים, כמו הקודקוד בעצמו, שמצביע על שורה ארוכה מאוד של פרוייקטים שישנו גם את דעתם של גדולי המבקרים שלו. "עד סוף שנת 2017", מבטיח ראש העירייה, "יושקעו 40 מיליון שקלים בפרוייקטים שונים בעיר. אני רוצה שתבוא אז ותשאל אותי את כל השאלות ביחס לעמדות הציבור כלפיי וכלפי הקדנציה הראשונה שלי בעירייה".

"חושב שלא תהיה שביתה"

הנושא הכי בוער על סדר היום הציבורי בימים אלו בקרית מלאכי הוא כמובן הכרזת ועד העובדים של העירייה על סכסוך עבודה. הוועד, שלא מהסס לתקוף בחריפות את זוהר, מאיים להשבית את העירייה על רקע מה שגורמים שם מכנים "נחשול של עובדים שהתקבלו לעבודה בזמן תכנית ההבראה". ואולם, הסיפור המרכזי הוא דרישת משרד האוצר מ-38 עובדים להחזיר סכום מצטבר של יותר ממאה אלף שקלים לקופת העירייה, בטענה כי אלו שולמו לעובדים בניגוד לחוק. הוועד, המתנגד להחזרת הכספים בטענה כי מדובר בעובדים קשיי יום שאינם יכולים לשאת על גבם החזר חודשי של מאות ואף אלפי שקלים, משתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להילחם בדרישה.

יכול להיות שאתה כראש עירייה תהיה רשום על השביתה הראשונה מזה יותר מ-12 שנים בעירייה?

"יש הבדל בין שביתה על רקע זה שאין משכורות, לעומת שביתה על תנאי העובדים, זה שוני גדול. אני חושב שלא תהיה שביתה. המערכת צריכה להבין שהשתנו פה היוצרות. יש פה מערכת אחרת, שמבינה את הצורך כלפי העובדים וכלפי התושבים. אתה עצמך כתבת שאני ראש העירייה היחידי שדאג שעובדים לא יישבו בבתי קפה. הסוגיה שעובדים יושבים בבית ומקבלים שעות במשך שנים השתנתה. היום העובדים מקבלים שעות בהתאם לתקנות, ובלי אפליה. יש שוויון, כולם שווים, כולם מקבלים מה שמגיע להם. אני חושב שרוב העובדים מרוצים".

אבל הוועד, שהוא הארגון היציג של העובדים, חושב אחרת. הם מאשימים אותך בכך שהכנסת תשעים עובדים לקרן לפיתוח ולעירייה. שהפכת את העירייה למוסד לקליטת מקורבים.

"הוועד עצמו שלח לי מכתב שאומר שהעובדים מרוצים ממני. אני מציע להסתכל על כל המכלול: משכורות בזמן, הבראה, ביגוד, יחס ראוי לעובדים, טיולים. תמיד אפשר למצוא קומץ במכלול גדול שלא מרוצה. למה הם חושבים ואומרים את זה כלפיי? התרגלו פה לדברים אחרים, ואני מוביל תהליך כמו שהעירייה היא עסק פרטי שלי במובן של דאגה לעסק. יכולתי לבוא ולתת להם כל מה שהם רוצים, והעירייה הייתה ממשיכה לצעוד במדרון, ועוד כמה שנים קריית מלאכי הייתה נשארת באותו מקום".

והרגשת שזה מה שהעובדים מצפים ממך, להמשיך מה שהיה קודם?

"כן, אנשים רצו להתרגל למה שהיה שנים. באתי ממקום טוב, להעביר להם את המסר שטוב להם. תסתכל על הדימוי שהיה לעובדי העירייה פעם. מה תמיד אמרו? בבתי קפה, באים חמישה לעבודה, אחד עובד ארבעה מסתכלים עליו. היום בציבור מעריכים את העובדים ויודעים שהם עובדים באמת. אנחנו מנסים לתקן כאן עיוותים של שנים, ולהציב את המערכת במקום אחר".

העובדים כועסים וטוענים שבגלל ההתנהלות שלך משרד האוצר דורש מהם להחזיר אלפי ועשרות אלפי שקלים לקופה בטענה שהם קיבלו כספים שלא כדין.

"אני קראתי לפני כמה חודשים טובים לכל העובדים הרלוונטיים שרוצים לקחת מהם כסף. הם ישבו כאן בלשכה שלי יחד עם הוועד, אמרתי להם בואו נלך לבית המשפט ונילחם עד הסוף. אבל הוועד אמרו שאין להם אישור מההסתדרות. אני רציתי ללכת למלחמה נגד האוצר, אבל בהמשך התברר שהם, הוועד עצמו, הלכו למשרד האוצר וחתמו הסכם עם משרד האוצר. לא אני – הם!".

אתה אומר שהם הטעו את העובדים?

"בדיוק, אמת לאמיתה. אני אמרתי להם שהם צריכים ליידע את העובדים שהם הלכו להליך כזה, שיודיעו לי. בסופו של דבר, גם אם העובדים יצטרכו להחזיר את הכסף, זה יקרה טיפין-טיפין. אבל אני מצפה שמישהו טועה, שלא יפחד להגיד שהוא טעה. אז הוועד הלך בתהליך הזה טעה, שיודו בטעות. אני יכול להגיד לך שהרבה עובדים לא מסכימים עם המהלכים של הוועד, הם לא אומרים את זה בריש גלי, אבל לי הם אומרים את זה בשיחות אישיות. אני חושב שהוועד מטעה את העובדים. הם לא נוהגים ביושר. הם צריכים להבין שאם תהיה שביתה – קודם כל העובדים ייפגעו. שייזכרו איך התייחסו לעובדים בעבר, שלא יישכחו מה היה כאן".

מה אתה חושב על הטענה שאומרת שהעובדים לא מתייחסים אליך ברצינות. רבים מהם לא חוששים להתבטא נגדך, גם בפומבי. זה לא מעיד על חוסר מנהיגות בעיניך?

"זה מעיד על טיפשות. אני לא מתנהג כמו רודן, יכולתי להתנהג כמו רודן, כמו שהיה בעבר, ואנשים לא היו מדברים. אבל אני לא כזה, אני נוהג בכבוד כלפי אנשים בכלל וכלפי העובדים בפרט. גם מי שכואב לו משהו – יכול לבוא להגיד לי ואני אתייחס ואענה".

"הציבור חושב עליי דברים טובים"

58 מיליון שקלים גירעון מצטבר, גירעון עתידי צפוי של 12 מיליון שקלים ועוד חור בתקציבי הפיתוח בשיעור של 14 מיליון שקלים. זוהי קבלת הפנים התקציבית שחיכתה לזוהר עם כניסתו ללשכת ראש העירייה לפני כשנתיים וחצי. "כשנכנסתי ללשכה ראיתי לנגד עיני שואה גרעינית", משחזר זוהר.

עוד בטרם יבש הדיו על חתימת ידו הראשונה תחת התואר "ראש עירייה", ותכנית הבראה קשה וכואבת ניחתה על העיר. זוהר, ראש עירייה חסר ניסיון פוליטי-ביצועי משמעותי, הציב כבר בתחילה לצידו מנכ"ל עירייה חדש, תמיר היזמי. היזמי, אל"מ במילואים, ליווה את זוהר עוד מתקופת קמפיין הבחירות, כמנהל המטה. בחלוף הזמן החליף זוהר גם את הגזבר גבי שוורץ (בצביקה דוידי), את מנהל מחלקת התשתיות מישל אבוטבול (ביחיאל כהן) ואת המהנדס גיגי נבט (בנועם רווחה). במקרה של נבט, התעקש זוהר במשך חודשים ארוכים מאוד להמשיך בהעסקתו של נבט על אף כתב האישום החמור שהוגש נגדו בגין ביצוע עבירות לכאורה במסגרת תפקידו.

אתה מרוצה מהשנתיים הראשונות שלך בתפקיד?

"לא היה קל. תכנית הבראה, התייעלות, פיטורים, לייצב מערכת כזאת זה לא דבר פשוט. תחשוב שמשפחה משתכרת באיקס משכורת ומוציאה יותר בכל חודש. בסוף השנה יש גירעון. הצלחנו לעשות מהלכים לא פשוטים, וזה נס שקריית מלאכי הגיעה למצב שהיא מאוזנת היום. העיר מקבלת אופי חדש. תסתכל בחינוך, בתרבות, במתקנים, בניקיון העיר, בשיפוצים בבתי הספר. אנחנו הולכים להשקיע בכל גן בעיר 240 אלף שקל. שיפצנו את מחלקת התברואה, אנחנו משפצים את מחלקות ההנדסה והגבייה. בונים מועדון לנוער ולמחלקת הרווחה בפארק ומרכז צעירים במרכז העיר, נבנה גם בפארק מתקני שעשועים חדשים בפארק בהשקעה של שלושה מיליון וחצי שקלים, נחליף את עמודי התאורה בעיר לתאורת לד לבנה, נבנה גני שעשועים חדשים, נשפץ את הכניסות לעיר ונבנה מחדש את הטיילת. זה לא אמירות מהפה אל החוץ, זה ביצוע, זה קורה עכשיו, לא בעוד כמה שנים. והכל בתוך תכנית ההבראה. אני הולך לשכונות בעיר שארבעים שנה לא נגעו בהם, אני הולך לרחובות ואנשים ניגשים אליי ואומרים שאם אנחנו מסתכלים על הפינה החשוכה הזאת, אז זה אומר דרשני.

"הדבר המרכזי מבחינתי הוא הקמת מינהלת החינוך החדשה. רתמנו גופים גדולים לטובת זה ובשנים הקרובות נשקיע סכומי כסף עצומים בשיפור של המערכת בפן הלימודי. נתוני הבגרויות כבר השתפרו ובעתיד הם ישתפרו אפילו יותר, כמו גם נתוני הבחינות האחרות".

נתוני המיצב לא מחמיאים בינתיים.

"אלו נתונים של שנת 2012 בעיקרם. בפרסום הבא, תחת הקדנציה שלי, המספרים יהיו אחרים".

בשנה הבאה תכנית ההבראה מסתיימת. העירייה תסיים את 2017 באיזון?

"הכל יישאר אותו דבר. נסיים באיזון מלא, השם איתנו. אנחנו הולכים על תהליכי עומק בעיר. הולכים לשווק עוד שישה-שבעה מפעלים חדשים שיכניסו לעיר כספים רבים. זה העוגן שלנו, התעשייה. העיר צומחת, היא במקום אחר".

ביקשתי מזוהר לתת לעצמו ציון על מחצית הקדנציה שלו עד כה. "מעל שש", אמר בתחילה. נציגת מחלקת הדוברות בעירייה, לבנה רשיד, מיד נזעקה לתקן. "שש? שמונה לפחות ושואף להגיע לעשר", אמרה. "יכולתי להגיד מספרים גבוהים יותר כי אני יודע מה אני עושה, אבל אני לא רוצה לדבר ממקום של גאווה. אני בטוח שבסוף הדרך, כשתשאל אותי את השאלה הזאת, אני לא אגיד שהציון שמגיע לי הוא טוב מאוד, אני אגיד שאני מצטיין".

אתה מצייר בדברייך עבודה מאוד עקבית, סיזיפית, רחבת יריעה, אפילו מרשימה שלא הייתה כאן קודם – כך אתה משוכנע. אבל אני מציב בעניין הזה סימן שאלה גדול, מאחר בתפקידך הקודם, כעוזר ראש העירייה, לא בהכרח הכרת את התפקיד ואת המהות שלו, מה בעצם אמור ראש עירייה לעשות. לכן אני טוען שלא בטוח שאתה יודע מה היה קודם, ומה נעשה קודם, כדי לקבוע שמה שקורה היום הוא חסר תקדים. הרי באת בלי ניסיון מעשי לתפקיד הזה. לא היית סגן ראש עיר, אפילו לא חבר מועצה במשך תקופה משמעותית.

"אני יודע בדיוק מה היה קודם. לנהל עסק, כעצמאי, רב שנים עם הרבה עובדים – זה לא פשוט. כי בחוץ, אם לא תהיה טוב, לא תקבל משכורת ולא יהיה לך עתיד. אתה צריך להיות חזק. ברשויות זה קצת שונה. אנשים חושבים שבכל מקרה יהיה כסף, אומרים מקסימום הממשלה תיתן. אבל כדי להוביל את קריית מלאכי להצלחה, אמרתי כבר ואני אומר שוב, אני דואג לעסק הזה כמו העסק הפרטי שלי. האם אני יודע להשוות למה שהיה קודם? אני גר בקריית מלאכי כמו כולם, ויודע שעד שנכנסתי לתפקיד, שום דבר לא השתנה כאן עשר שנים ויותר. לעומת זה תראה מה קורה עכשיו, את היקף הפרוייקטים שאנחנו עושים. היום יש עוצמות חדשות למערכת, אמיתיות, ויזואליות, שכולם יכולים לראות אותם, זה לא סיפורים בעלמא. גם הבנייה בשכונות החדשות הייתה יכולה להתחיל לפני שנים. למה זה קרה רק בתקופתי? כי אכפת לי, כי באתי וקידמתי את זה. אותו דבר באיזור תעשייה תימורים, היה צריך לקדם ולא קידמו. כשנכנסתי לתפקיד הלכתי לבעלי השטחים שם ואמרתי להם: תבנו כי אם לא אנחנו נילחם בכם. ידעתי שזה העוגן שלי, של העיר, שחייב לקדם את זה".

מה לדעתך הציבור חושב עליך?

"על פניו, אני אומר שהציבור עצמו, הכללי, חושב עליי דברים טובים. אני הולך למקומות ופוגש באנשים, כאלו שלא שייכים לפוליטיקה, בתנועות נוער, במועדוני הגמלאים, בבתי הספר, ברחוב ורואה שהם מעריכים מה שאני עושה כראש עירייה. זה בתמונה הרחבה, בתמונה המצומצמת, יש אנשים שמחפשים אינטרס, אני לא יכול להשביע את רצונו. לא באתי לחלק מתנות ולשרת אינטרסים. בסך הכל, אנשים מרוצים, מהעשייה, מהדרך שלנו. ואני אומר לך שגם אלו שלא חושבים ככה, כשהם ייראו מה יקרה בקריית מלאכי בשנה הקרובה – גם הם יודו שהם טעו".

והתקשורת, מה היא חושבת עלייך?

"התקשורת מאתגרת אותי. אין לי בעיה איתה".

"הרבה רוצים שאני אכשל"

אין ספק: הצעד הכי שנוי במחלוקת בו נקט זוהר בשנתיים וחצי האחרונות הוא ההחלטה להצטרף לתאגיד המים "תמר". המהלך, שלווה בביקורת ציבורית משמעותית לאור העבר העשיר והלא מחמיא של תאגידי המים הפועלים ברחבי הארץ, זכה להתנגדות מכל קצוות הקשת הציבורית והפוליטית. אפילו בתוך הקואליציה של זוהר נרשמו כיסי התנגדות משמעותיים שזוהר עבד קשה כדי למגר אותם.

בחודשים שעברו מאז יולי 2015, אז החל התאגיד לפעול בעיר לראשונה, הזעם הציבורי ניכר היטב: רבים קיבלו חשבונות מים מנופחים וצבאו על משרדי התאגיד בקניון הקריה בעיר. אפילו זוהר מצא את עצמו בעימות שלא מרצונו מול אנשי התאגיד, וגם לביקורת מצידם על המשחק הכפול, כביכול, בו נקט לדבריהם מול הציבור. כמעט שנה אחרי, נראה שזוהר לא מתחרט על ההצטרפות לתאגיד. ההיפך הוא הנכון, הוא מגן על המהלך הזה בלהט ובנחרצות.

אתה שלם עם ההחלטה להכניס את תאגיד המים לפעילות בעיר?

"זה לא היה צעד פשוט, בכלל לא,  אבל חשבתי על קריית מלאכי ועל העתיד שלה. אם אני מסתכל על רשויות אחרות, אפילו ראש עיריית רחובות, רחמים מלול, שהיה סמל ההתנגדות לתאגיד – הצטרף לאחרונה לתאגיד. הוא הבין שאפילו עיר עשירה כמו רחובות צריכה תאגיד. גם עבורנו כעיר זה דבר חיובי ביותר. בשלוש השנים הקרובות התאגיד ישקיע 18 מיליון שקל בשדרוג תשתיות. זו מתנה לקריית מלאכי, וגם התשלום עבור מים פחות ממה שהיה בעבר, במיוחד אחרי שהמחירים ירדו בתחילת השנה הנוכחית בשלושה אחוז. כשהצטרפנו לתאגיד קיבלנו הטבות בעשרות מיליוני שקלים. זה לא דבר של מה בכך.

"עכשיו בוא נסתכל על הגירעון שהעיר ייצרה מידי שנה ממשק המים שלה: בשנת 2015 סיימנו בגירעון של שני מיליון שקלים. אלו שלא רצו שאני אכנס לתאגיד, הפוליטיקאים, חשבו קדימה. הם אמרו יש לו חמש שנים כראש עירייה? כל שנה שני מיליון שקל, כפול חמש, פלוס 3.5 מיליון שקל גירעון מצטבר מהעבר – והנה גירעון של 13.5 מיליון שקל ושוב צריך תכנית הבראה. יש הרבה אנשים שרוצים שאני אכשל בתפקיד".

אז אתה בעצם אומר שההתנגדות לתאגיד לא הייתה עניינית, אלא מסיבות פוליטיות. זו האשמה חמורה.

"כן, בהחלט. כי התושבים מרוויחים מזה בסופו של דבר. התושב היום משלם פחות, התאגיד משקיע עשרות מיליונים בשדרוגים של התשתיות, אז למה להתנגד? אני גם מזכיר שאנחנו ויתרנו על העלאת ארנונה נוספת בעקבות ההצטרפות לתאגיד, למרות שמדובר היה באבן דרך של תכנית ההבראה. משרד הפנים הזהיר אותי, אמר לי שאני אאבד שלושה מיליון שקלים בשנה אם אני מוותר על ההעלאה, אבל אני לקחתי את הסיכון כי האמנתי שזה מה שנכון. לא הכבדנו את הנטל עוד יותר על התושבים. הרי אני, מהתקציב של העירייה, לעולם לא יכולתי להשקיע בתשתיות עומק. היום זה קורה ומעל התשתיות עומק אנחנו גם משפצים תשתיות על, וככה הופכים את העיר ליפה יותר. גם הבנייה החדשה לא הייתה יכולה לצאת אל הפועל אלמלא ההצטרפות לתאגיד. כדי לבנות צריך להרחיב את המט"ש (מכון טיהור שפכים) שזה השקעה של עשרות מיליונים. מאיפה הייתי מביא את הכסף הזה? היום התאגיד עושה את זה. בהצטרפות לתאגיד הצלנו את העיר".

זו היתממות. הרי אי אפשר אפילו לספור את כמות התלונות נגד תאגיד המים. וגם בעניין הארנונה, זה לא שעשית לתושבים טובה. בעת גיבוש תכנית ההבראה הלכת מראש לצעד הכי קל שיש – להכניס את היד עמוק לכיס של התושבים. זו לא חוכמה גדולה במיוחד.

"בעניין התלונות על החשבונות, אני אגיד לך בדיוק מה קרה: במשך הרבה מאוד שנים הוציאו הערכות לאנשים. בהערכה הרי אתה לא משלם מדוייק, אלא לפי מה שהעריכו במחלקת הגבייה, בלי לבדוק מה היה השימוש האמיתי במים של כל תושב ותושב. ואז בא התאגיד והחליף שעונים מקולקלים, ועושה פחות הערכות ויותר קריאות בפועל, וגילו שההערכות היו נמוכות לעומת השימוש האמיתי. וזו הסיבה לכך שהיום חלק מהחשבונות גבוהים יותר – כי השימוש לאורך השנים היה גבוה אך החיובים לא היו בהתאם לו. עכשיו החיוב הוא בהתאם לשימוש בפועל. אני יכול להגיד לך שיש אנשים שעכשיו התברר שהם משלמים פחות, כי הם משתמשים בפחות מים ממה שהעריכו בעבר.

"בעניין הארנונה – זה צורך שנוצר עוד לפני שנכנסתי לתפקיד. אני אולצתי לעשות את זה לאור המצב הכלכלי שבו קיבלתי את העירייה. לא ישנתי בלילה לפני שאישרנו את זה, חששתי גם מהעתיד כי ידעתי שזה יכול לפגוע בי, אבל לא הייתה ברירה. פשוט לא הייתה".

יש מי שטוען שהתאגיד הוא הדרך שלך להסיר אחריות מהתמודדות עם אותם צרכנים שבמשך שנים רבות התייצבו לפתחך, שסייעת להם בתקופת כהונתך כעוזר ראש העירייה. עכשיו, לעומת זאת, אתה יכול להגיד שזה לא תחת אחריות ואינך יכול לעשות דבר.

"ההיפך הוא הנכון. כשהייתי בתפקידי הקודם, לא יכולתי לעזור בכל הקשור להנחות במים. במיסים יש הנחה, במים אין. צרכת – שילמת. היום אני מטפל באנשים אותו דבר מול התאגיד, מבקש להתחשב, לסייע להם".

"ההסכם עם באר טוביה? העדפתי ציפור ביד מעשר על העץ"

עוד סוגיה שהייתה – ועדיין – במחלוקת, נוגעת להסכם ההכנסות שנחתם מול המועצה האזורית באר טוביה. ביוני 2014 – לפני כמעט שנתיים – סיכם ראש העירייה עם ראש המועצה האזורית באר טוביה, דרור שור, כי קריית מלאכי תקבל מידי שנה שישה מיליון שקלים, אך לא יועברו לבעלותה שטחים מניבי ארנונה.

רבים ביקרו את ההסכם הזה, בטענה כי הוא אינו עונה באופן אמיתי על צרכיה של קריית מלאכי. למרות זאת, מליאת המועצה אישרה אותו, אך 22 חודשים אחרי שנחתם, ההסכם טרם זכה לאישור משרד הפנים, שרק לאחרונה הקים וועדה שתפקידה יהיה לדון בסוגיה ולהמליץ לשר הפנים כיצד לנהוג בעניין. לצד קריית מלאכי יתמודדו על שטחי המועצה עוד לא פחות משש רשויות. הדבר עורר את זעמם של פקידים בכירים בלשכתו של שר הפנים הנוכחי, אריה דרעי, שטענו כי התנהלות העירייה פוגעת בסיכוייה לקבל סכום כסף משמעותי הרבה יותר מאשר שישה מיליון שקלים. "לו רק קריית מלאכי תרצה, היא תוכל לקבל 15 מיליון שקלים", אמר ל"המקור" גורם בכיר בלשכתו של השר דרעי. הוא הוסיף כי זוהר מתעקש על קיומו של ההסכם המקורי משום ש"הוא נתן מילה לדרור שור".

שרי פנים שונים היו בשנה וחצי האחרונות, כולם הסתייגו מההסכם שחתמת עם באר טוביה. כמעט שנתיים אחרי שחתמת עליו, הוא טרם יצא אל הפועל וכנראה גם לא ייצא אל הפועל בקרוב. אתה לא חושב שמדובר בכישלון אישי שלך? שהגיעה העת לשקול אותו מחדש, לכל הפחות?

"צריך להבין איפה היינו לפני שנתיים וחצי. היינו במצולות. רציתי לצוף, לחיות, להשאיר את הראש מעל המים. אם הייתי הולך עם הראש בקיר לא בטוח שהייתי משיג משהו. לא יכולתי לבוא לומר אני החזק, אני נלחם. יש עוד ערים שרוצות לקבל. אם היינו נלחמים, לאיזה סכום היינו מגיעים בסוף? אם באתי והשגתי הסכם שאומר שאנחנו מקבלים סכום של שישה מיליון שקלים, שזה מתאים למשאבים שלנו. זה הסכם טוב שנחתם כשהיינו חלשים מתוך מחשבה שבעתיד נהיה חזקים, והדברים אולי יוכלו להשתנות".

אבל שנתיים עברו. שנתיים שלמות. לא קיבלנו את השישה מיליון שקלים. שום דבר לא השתנה. אתה עצמך טוען שאנחנו היום חזקים יותר, שהעיר באיזון, שהמצב השתפר. אז למה לא לנסות ולדרוש צדק אמיתי בחלוקת ההכנסות וגם בכל הקשור לגבולות העיר? זה מתבקש. גורמים בכירים במשרד הפנים מתחו על הגישה שלך ביקורת חריפה.

"ייאמר לזכותו של ראש המועצה האזורית באר טוביה, דרור שור, שהוא אמר לי שמה שיחליטו משרד הפנים – הוא יילך איתי. שאם עוד שנה ההסכם לא יהיה טוב, אין לו בעיה שאבטל אותו".

אבל התפקיד שלך הוא לחשוב קדימה. לא שנה, אלא עשרים שנה. כשאתה תוזמן לעדות בפני ועדת ההכנסות, ישאלו אותך חבריה – כמה כסף אתה צריך? כמה כסף אתה רוצה? מה תהיה התשובה שלך – שישה מיליון, יותר משישה מיליון?

"על הפרק עומדים 28-30 מיליון שקל מאיזור התעשייה באר טוביה הסמוך לעיר. יש שש רשויות שרוצות את הכסף הזה, כולם קופצים, לא רק אנחנו…".

זה כי אתה עצמך חיכית עם הקידום של זה יותר משנתיים, במקום לנקוט צעד ממשי באותו היום שנכנסת ללשכה.

"אבל יש מציאות, מציאות קיימת. אחרי שנכנסתי לעובי הקורה והבנתי מה המצב שלנו, העדפתי ציפור אחת ביד מאשר עשר ציפורים באוויר, ולכן הלכתי על ההסכם הזה. כשתבוא הוועדה – כל דבר יהיה לגופו של עניין. אם בשביל עוד מיליון שקל צריך לעושת מלחמות – אז אני לא רוצה לעשות מלחמות כאלו".

אתה מרבה לדבר על הצורך שהיה בביצוע קיצוצים, על המצב הקשה שבו קיבלת את העירייה. עושה רושם שלפחות לאנשים שלך אתה יודע לדאוג. יש רשימה ארוכה מאוד של אנשים שנחשבים למקורבים ופעילים שלך שהתקבלו לעבודה, בין אם בעירייה ובעיקר אצל קבלנים שעובדים עם העירייה. מקורבים אלייך גם זכו לתפקידי דירקטורים בקרן לפיתוח. ככה לא נוהג ראש עירייה שמבקש לקצץ בהוצאות. סידרת הרבה מאוד מאלו שהיו פעילים שלך.

"לא הכנסתי אף אחד לעירייה. אנשים באו לבחינות, נבדקו, עבור מבחנים והתקבלו. היו גם הרבה כאלו שהיו איתי בבחירות, לפחות שישה שאני יודע עליהם, שנבחנו לתפקידים ולא התקבלו. יש וועדה שמחליטה, אני לא מתערב. יש גם אנשים שלא היו איתי ואני מחבק אותם. אני לא נוטר טינה, לא פוגע. זה לא אני. אני לא בא לפגוע באף אחד. אז מה אם אני ראש העירייה? יש מי שדן אותי למעלה. אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה. לגבי הקבלנים – הבאתי עובדים על חשבון החברות שעוזרים בניקיון העיר וקיבלו רכב על חשבון הקבלן כדי שיוכלו גם הם לנקות את העיר, לפנות פחים, לנהל את העובדים האחרים".

החזרת תשעת אלפים שקלים אחרי שהתברר שקיבלת אחזקת רכב בניגוד לנהלים.

"אני אומר לך שעשיתם עוול לראש העירייה שלכם. לא באתי להרוויח כסף בקריית מלאכי, באתי מאכפתיות, מדאגה למקום וכשהבנתי שאני צריך להחזיר כסף בגלל טעות שנעשתה בתום לב – החזרתי. כואב לי מה שקרה כי ויתרתי על רכב, ויתרתי על נהג, ויתרתי על חמישה אחוז מהשכר שלי למשך שנה, חסכתי לעירייה ולציבור מאות אלפי שקלים, ובסוף תקפו אותי אפילו על זה".

החיסכון האמיתי היה נמוך בהרבה, כי קיבלת אחזקת בהיקף של אלפי שקלים בחודש. ובכל מקרה, אתה לא חושב שהביקורת האמיתית כלפייך הייתה על רקע הצהרות שלא תואמות את המציאות, ולא בהכרח על ההתחשבנות הכספית עצמה?

"ויתרתי על ביטוחים, זה לבד עשרת אלפים שקל בשנה. נהג לבד זה מאתיים אלף שקל".

על מוטי מלכה: "אנשים יהיו מספיק חכמים"

בשנת 2008 נכנס זוהר לראשונה לפוליטיקה המקומית. הוא הוצב במקום השני ברשימת "המפדל", אותה הוביל שמעון חזן. כשנה אחרי הבחירות קיבל זוהר הצעה לשמש כעוזרו של ראש העירייה דאז, מוטי מלכה, שהיה גם חברו הטוב במשך שנים רבות. זוהר התפטר ממועצת העיר והפך לעוזרו של מלכה. אז הוא בטח לא האמין שכעבור ארבע שנים בלבד הוא ייכנס שוב ללשכת ראש העירייה – כשהפעם הוא עצמו נושא את התואר הנכסף.

היית אחד מאנשיו הנאמנים ביותר של מוטי מלכה. גם אחרי שהוא נעצר לא מיהרת לצאת נגדו והמשכת לכהן כעוזר שלו עד שהוא התפטר ובמקומו נבחר יוסי חדד. היו הוא לא מהסס להתבטא נגדך, לטעון שבזכותו נכנסת בכלל לפוליטיקה, שאין לך הכרת הטוב כלפיו.

"מוטי מלכה הוא זה שביקש ממני לעזור לו בבחירות 2008. הלך לרבנים שלי וביקש מהם לעזור לו. הלכתי והתמודדתי, הבאתי לו שני מנדטים ועזרתי לו להיבחר. הייתי מצפה מאחד שיהיה לו הכרת הטוב מבחינת חברות, שכשאני הלכתי והתמודדתי לראשות העיר זה לא היה נגדו. לא התמודדתי נגדו. כשהוא עוד היה על הכיסא אחרי שהוא נעצר אנשים באו ואמרו לי להתחיל להתכונן לבחירות, לקראת התמודדות. אמרתי להם שבחיים לא, שלא יקום הדבר הזה. אני חושב שהוא היה צריך לתמוך בי כהכרת הטוב למה שעשיתי עבורו. אני זה שעזבתי עסק בשבילו, לא הוא בשבילי. לו אין הכרת הטוב, לא לי".

יכול להיות שמוטי מלכה יתמודד נגדך בבחירות הבאות בעוד שנתיים וחצי שנים. מה אתה חושב על כך?

"אנשים יבחנו את זה לגופו של עניין, יסתכלו על מה שהיה בעבר, מה קורה בהווה ויהיו מספיק חכמים".

מה עמדתך העקרונית ביחס לאדם שהורשע בפלילים? אתה חושב שהוא יכול להתמודד למשרה ציבורית?

"אני חושב שאדם שמעד וטעה במקום מסויים לא צריך להישאר שם. כשאדם בא להתמודד באותו מקום שהוא טעה בו, אני מרגיש שמדובר בזלזול בתושב. כאילו לא משנה מה עשיתי, אתה תתמוך בי מסיבה או מאינטרס כזה או אחר. אני חושב שזה לא תקין. אדם צריך לדעת, בחיים בכלל, מה הגבולות. לעשות חשבון נפש אחרי שעושים טעות".

חבר המועצה יוסי חדד גם מואשם בפלילים בימים אלו.

"אני חושב שאסור לקרוא לו אפילו לדיון. הוא היה זמן קצר ראש עירייה, רק רצה לעזור לתושבים. אי אפשר להאשים אותו על דבר כזה".

עושה רושם שאתה מנהל מול הליכוד מערכת יחסים של און אנד אוף. מה באמת אתה מתכנן בגזרה הזאת? תישאר בבית היהודי? תחזור לליכוד? דרך איזה מפלגה תתמודד בבחירות הקרובות?

"החוכמה של צבא טוב זה תזמון נכון. אני לא צריך לגלות את הסודות שלי. אם זה ישרת את המטרה, אלך דרך הליכוד. אני יכול להגיד לך שמדברים איתי המון שרים, מציעים לי, אבל אני אבחן את הדברים בעתיד. לא משנה איפה אתמודד, אני לא אהיה מקום שני או שלישי בכל מקרה".

אתה פוקד היום אנשים לליכוד, זה לא סוד. יש סיכוי שאתה עושה את זה לא כדי להתמודד, אלא על מנת להוות פקטור שאולי יקבע מי יעמוד בראשות הליכוד בבחירות הקרובות, כשמן הסתם תרצה שזה יהיה מישהו שלא יהווה איום למעמדך.

"זה הרבה מאוד שנים ככה בקריית מלאכי וגם במקומות אחרים. יכול להיות שזה יהיה ככה גם בבחירות 2018. אני לא יודע עדיין".

אין לך הישגים מול משרדי הממשלה. עושה רושם שאתה קונה בזול מאוד ובקלות רבה את הצהרות שרי הממשלה שבאים לכאן וגוזרים הון פוליטי. אתה חושש להתעמת מולם, נוהג בהם בכפפות של משי.

"אני לא מסכים לטענה הזאת. יש שרים שבאו לקריית מלאכי ועזרו לנו מאוד. למשל שר התחבורה ישראל כץ, שעזר לנו במיליונים, ככה גם שר החינוך נפתלי בנט שנתן לנו הרבה כסף, ושר המדע לשעבר דני דנון ושר הרווחה חיים כץ. גם גלעד ארדן נתן לנו המוך כסף לשיטור עירוני".

זו חובתם. יש להם חלק מהתקציב שמיועד להיות מועבר לרשויות לטובת פרוייקטים שונים.

"עובדה שזה לא קרה בעבר. הם לא חייבים לתת לנו שום דבר. השרים יודעים שהיום אנחנו כבר חזקים, ושכדאי להם לעזור לקריית מלאכי. בשנתיים וחצי האחרונות הגענו להישגים חסרי תקדים. מעולם לא היו הישגים כאלו לעיר בפרק זמן כל כך קצר".

מתי בעיית החנייה במרכז העיר תיפתר?

"פרסמנו מכרז, חברת 'מילגם' זכתה. אחרי החג יתחילו העבודות חודשיים תהיה חנייה בתשלום, עם שעתיים ראשונות חינם, וכאן תבוא אל סופה בעיית החנייה. המצב הנוכחי שבו אנשים באים מבחוץ וחונים כאן למשך יום שלם לא יהיה עוד. יש הרבה קשיים לוגיסטיים, אבל אנחנו נפתור אותם וכמו שהבטחתי, מצוקת החנייה במרכז העיר תיפתר לחלוטין".

אני רוצה לחזור איתך לימים שלפני בחירות 2013. נבחרת לתפקיד בפער של 160 קולות בסיבוב הראשון. יש שמועות עיקשות במערכת הפוליטית על מסמכים והסכמים שחתמת עליהם לפני הבחירות עם אישים פוליטיים ועם אנשי דת שלא בהכרח עומדים בתקנות הבחירות, ושלא פורסמו עד היום. יש האומרים שבזכותם ניצחת כבר בסיבוב הראשון. אתה יכול להגיד לי האם יש מסמכים מהסוג הזה שהציבור לא יודע עליהם, שלא פורסמו, ושמכילים הבטחות שניתנו לפני הבחירות, בין אם לתפקידים ובין אם לדברים אחרים, בין אם שקוימו או שלא?

שקט ארוך משתרר. עיניו של זוהר רוצצות. הוא מסתכל לעבר נציגת מחלקת הדוברות שיושבת לצידנו. ראש העירייה מבקש לכבות את מכשיר ההקלטה. כשאנחנו מדליקים אותו מחדש הוא יורה תשובה חד משמעית: "לא. אין שום הסכם".

"הבריכה והקיוסק יישארו פתוחים בשבת"

בישיבת מועצה שהתקיימה לפני כמה חודשים תקפו אנשי האופוזיציה במילים קשות את זוהר, על רקע מה שהם מכנים התחרדות העיר. "אתה מפר את הסטטוס קוו בקריית מלאכי", צעק יו"ר האופוזיציה, חבר המועצה יוסי סולימני, לעברו של זוהר. "זה לא נכון, לא קיים דבר כזה בכלל", אמר לנו זוהר בתגובה לשאלה האם יש מן האמת בטענות על התחרדות העיר. "אין הסטה של תקציבים לטובת חרדים יותר מאשר היה בעבר, ואין שום העדפה לטובת הדת", הוסיף.

אתה ראש עירייה חובש כיפה, בזכות החרדים נבחרת לראשות העירייה. זה טבעי שתחזיר להם טובה תחת טובה.

"הסטטוס קוו לא השתנה ולא ישתנה תחת הנהגתי, ואני אומר את זה חד משמעית ובלב שלם. אני רוצה שכולם יהיו שווים, שיקבלו מה שמגיע להם, גם בתקציבים וגם ביחס לתושב. הנבואות שאומרות שנהיה בית שמש מופרכות. אני עצמי אלחם נגד דבר כזה. אנחנו בונים היום מגרשי ספורט, מועדונים לילדים, נשפץ בעתיד את הבריכה, זה לכולם, לא לפלח אוכלוסייה מסויים".

הבריכה העירונית תהיה פתוחה בשבת גם בקיץ הזה? הקיוסק יהיה פתוח?

"כן. הכל נשאר בדיוק כמו שהיה עד היום. אני חושב שגם לחרדים זה לא מפריע".

יש חשש אצל התושבים מפני חוסר איזון דמוגרפי בעקבות הגעה של מסתננים אפריקאים רבים להתגורר בעיר. אתה שותף לחששות האלו?

"אמרתי מהתחלה שאני מעדיף שלא יבואו לכאן, אבל יש החלטה של הבית משפט שאני לא יכול להפר אותה. בתקופה האחרונה ביצענו פעילות אכיפה נגד דירות שהיו גרות בהם 3-4 משפחות, ופירקנו בתים כאלו. כל משפחה צריכה לגור בבית אחד, בהתאם לחוק. אני יכול להגיד שיש בעלי מפעלים בסביבה שמחפשים פועלים שהם תושבי העיר, אבל מכיוון שאין היענות לעבודה הם לוקחים עובדים סודנים ואריתראים. אותם בעלי מפעלים אמרו לי שאם התושבים הוותיקים היו באים, הם היו גם מוכנים לשלם להם משכורות גבוהות יותר. אם התושבים יילכו לעבוד – למסתננים לא תהיה כאן עבודה והם לא יישארו פה".

חוקית, גם המסתננים הם תושבים.

"אני רוצה לשמור על איזון. אין לי בעיה איתם, כל אדם הוא אדם".

בקדנציה הבאה הסגנים הנוכחיים שלך יהיו גם הסגנים, או שתרענן את השורות?

"עוד חזון למועד. אני רוצה שיהיה טוב לקריית מלאכי. כל מי שיתחבר איתי אני אשמח. איתי אפשר רק להרוויח".

איך המשפחה מתמודדת עם הביקורת כחלק מהתפקיד הציבורי שלך?

"הם ערים למצב. אבל מבינים שאני בחרתי מזה, ושזה חלק מהתפקיד".

אתה מתייעץ עם אישתך בסוגיות הקשורות לניהול העיר?

"אני מתייעץ איתה הרבה, היא אישה חכמה, מבינה. יודעת איפה לגעת. אני לא מערב אותה בהחלטות גורליות, אלא בדברים שבהם אני רוצה לשמוע ולקבל זווית של מישהו מבחוץ, שאולי רואה את זה אחרת ממני".

מסרב להתחייב שאבי עמית יישאר בתפקידו

אבי עמית היה אחד מהאנשים הכי קרובים אלייך בבחירות האחרונות, וגם לאחריהם. כבר ביניכם חתול שחור, ובסביבתו טוענים כלפייך שאתה לא מתייצב מאחוריו בכל הנוגע לכתב האישום המשמעתי שהוגש נגדו, למרות שאתה עצמך זה שאישרת חלק מהתשלומים האסורים שבגינם הוא מועמד לדין.

"הרבה אנשים היו קרובים אליי בבחירות. אתה יודע כמה? מאות אנשים. אתה יודע כמה אנשים אומרים שהם הביאו אותי לכיסא ראש העירייה? לפי השיטה הזאת, לי עצמי אין שום חלק בבחירה של עצמי לראשות העיר, וגם לא לקדוש ברוך הוא. רק להם, לאנשים מסביב".

מדוע היחסים ביניכם הידרדרו?

"המערכת צריכה להתנהל אחרת. אמרתי את זה כבר, יש דרך שאני מתווה ולפיה אני רוצה שכולם יעבדו. אני לא מחלק ציונים לאף אחד, כל אחד צריך לבצע את העבודה שלו כמו שצריך למען המערכת, לבוא לעבוד לטובת קריית מלאכי".

יש לך ספקות לגבי תפקודו כמנהל מחלקת כוח האדם?

"לא יודע. הדרישות שלי גבוהות".

אם הוא לא יודח מתפקידו במסגרת כתב האישום המשמעתי, יש סיכוי שאתה תדיח אותי מהתפקיד?

"אני מאמין שצריכה להיות דרך חשיבה לכל המנגנון הזה שנקראת עיריית קריית מלאכי. עברנו שנתיים וחצי, אנחנו עושים תהליכי עומק משמעותיים, החלפנו מהנדס, החלפנו גזבר, מנהל תשתיות, מבקר. מעולם לא היה תהליך כזה בתוך שנתיים וחצי בלבד. אני כאן כדי לעשות תהליך רוחבי, ואין שיקולים אישיים, הכל מקצועי".

אז יש סיכוי שהוא לא יהיה בתפקיד בקרוב?

"מוקדם להחליט. כל דבר לגופו של עניין, אנחנו נשב ונדבר".

איפה נראה את קריית מלאכי בעוד עשור?

"תרשום ותזכור מה שאני אומר: הרבה אנשים ירצו לבוא לגור בקריית מלאכי, יהיה כיף לגור כאן".

ומה עם העוזבים?

"לא עוזבים. קריית מלאכי תהיה הפריפריה של אשדוד, לשם אנחנו נוביל אותה. נהיה עורק ראשי של הדרים, פנינה אמיתית".

ואיפה אתה תהיה עוד עשור?

"אני אהיה פה. כיף לי לנהל ממקום טוב, מקום שדואג לעיר. לא מחפש אינטרס. אני רוצה שהילדים שלנו יישארו לגור כאן. יש לי כל הזמן הצעות, גם מהכנסת, יכולתי לרוץ ברשימה של הליכוד לכנסת, כולם מדברים איתי, אבל אני לא אעזוב את קריית מלאכי עד שהתושבים יחליטו ויגידו לי ללכת הביתה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה