צור עימנו קשר

דעות

איזהו שינוי?

תומכיו של ראש העירייה המכהן מתעקשים לעסוק בסמנטיקה וקוסמטיקה, בזמן שניתוח עומק אודות מצבה של העיר מלמד על מציאות הרבה פחות נוצצת- ובעיקר מדאיגה. ומי משלם את המחיר? כמובן, אנחנו התושבים. המועמד למועצת העיר, אליאור עמר, מסביר מהו "שינוי אמיתי" בטור אישי מקיף ונוקב ומיוחד

פורסם

בתאריך

בתקופה האחרונה נדונה בשיח הציבורי משמעותה של המילה שינוי, ביחס לעשייה של השלטון הנוכחי. באופן טבעי, תומכיו של ראש העירייה אליהו זוהר טוענים כי בחמש שנות כהונתו השתנתה העיר מן הקצה אל הקצה: כבישים חדשים נבנו, טיילות שודרגו, כיכרות שופצו ושכונות הוקמו מאפס. אלו אכן שינויים שיש לברך עליהם, שכן כאמירתו הקבועה של ראש העירייה, "סביבה נאה מרחיבה את דעתו של האדם".
אלא שכאשר מניחים לסמנטיקה ולקוסמטיקה בצד ועוברים לניתוח עומק של מצבה של עירנו קריית מלאכי, השינוי נראה הרבה פחות זוהר ונוצץ מכפי שמנסים תומכיו של ראש העירייה להציג.
אחד הנושאים המרכזיים בהם מתגאה ראש העירייה הוא סגירת הגירעון העצום שקיבל עם כניסתו ללשכתו בקומה השניה בבניין העירייה. כשזוהר נבחר לראשות העיר, סבלה העירייה מגירעון מצטבר של כ-70 מיליון שקלים. כעבור שלוש שנים הגירעון הצטמצם דרמטית והגיע לכ-20 מיליון שקלים. אבל בואו נדבר רגע על המחיר היקר ששילם הציבור כדי שתכנית ההבראה תצליח: בכל תחום בחייהם, משלמים תושבי קריית מלאכי יותר, לפעמים הרבה יותר, כדי לכסות על כישלונות העבר של העירייה, על הניהול הכושל, על הניפוח המיותר של המנגנון בעובדים שמתקבלים לא מעט פעמים לעבודה בזכות קשריהם ולא בזכות כישוריהם. כולנו משלמים היום יותר בארנונה מכפי ששילמנו לפני חמש שנים; מי שבונה בית יודע שהיטלי הבנייה זינקו פי שלושה; חשבונות המים והביוב זינקו לפעמים פי ארבעה וחמישה לעומת העבר, ודיירים של בתים משותפים מופתעים לגלות כי בחצרותיהם, שבהם כלל אין גינה ובוודאי לא מערכת השקייה, יש דווקא בריכה אולימפית עליה הם נאלצים לשלם מאות ואף אלפי שקלים בגין צריכה משותפת; אנו משלמים על חנייה במרכז ובעוד מקומות ברחבי העיר; החל מהשנה הבאה, כחלק מההתחייבות של העירייה מול משרד הפנים, ישלמו כל בעלי העסקים בעיר מאות ואף אלפי שקלים בשנה כמס שילוט; והזרוע עוד נטויה.
לצד תכנית ההבראה, נטלה העירייה עשרות מיליוני שקלים כהלוואות. היקף פירעון ההלוואות השנתי של העירייה עומד על 4.4% מתקציבה השנתי. לשם ההמחשה עד כמה מדובר בנתון מטורף ובלתי סביר שממשכן את עתידה של קריית מלאכי לטובת הלוואות עד אין קץ, צריך לדעת כי ברשויות מקבילות ממוצע פירעון ההלוואות השנתי עומד על 1.9% בלבד מהתקציב. ככל הנראה, המספר הזה לא צפוי לקטון בקרוב. ייתכן מאוד וההיפך הוא הנכון, והעיר תמשיך לטבוע בהלוואות שהדורות הבאים יצטרכו להחזיר.
בחינוך, התחום החשוב והמשמעותי ביותר לעתידה של קריית מלאכי, היקף תעודות הבגרות המוגדרות על ידי משרד החינוך כ"מצטיינות" עומד על כארבעה אחוזים בלבד. בתי הספר הממלכתיים (לא דתיים) בעיר סובלים מאפליה מובהקת לעומת בתי הספר הממלכתיים-דתיים, ומספר התלמידים בבתי הספר הדתיים הולך ועולה, לעומת הצטמקות הולכת וגוברת של מספר התלמידים בבתי הספר הממלכתיים. בתי הספר הדתיים נהנים גם מכוח אדם גדול יותר פר תלמיד, לתקציבים צומחים, להשקעה מאסיבית בתשתיות ויש בהם מספר קטן יותר של תלמידים בכיתה לעומת בתי הספר הלא דתיים. גם תנועות הנוער הדתיות זוכות לתעדוף מובהק בתקציב, כאשר בעוד התקציב שמעבירה העירייה לתנועת "הצופים" מצטמק, התקציב של תנועות נוער דתיות וחרדיות גדל והולך.
בספורט, שאמור להיות חלק בלתי נפרד מהחינוך ולשמש ככלי לקידומם של ילדים ונערים, קבוצת הנוער של מכבי קריית מלאכי נסגרה, וקבוצות ילדים ונערים הצטמקו ונעלמו. עד לפני שנים בודדות הייתה לקריית מלאכי קבוצת נוער מפוארת ובעלת הישגים כבירים, וכן מספר רב של קבוצות ילדים ונערים, אך לאחר שנות הזנחה רובן כבר אינן קיימות. לאחרונה מספרים לנו על שינוי מגמה, אך חבל שזה קורה רק בסוף הקדנציה.
השינוי הדמוגרפי בקריית מלאכי, שכולנו מרגישים באווירה וביום-יום, בא לידי ביטוי גם בנתונים סטטיסטיים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הורידה את העיר בשנה שעברה למדרג הסוציו-אקונומי 3 (מתוך 10), לאחר שנים רבות שבהן היינו במדרג 4, הנחשב גבוה יותר. תסתכלו סביבכם ותראו את השכנים שלכם, החברים שלכם, הילדים והנכדים שלכם – עוזבים. ההגירה השלילית באה לידי ביטוי במיוחד בקרב הצעירים, אבל לא רק אצלם. תסתכלו שוב סביב ותראו את טובי בניה של העיר הזאת נוטשים אותה. יעקב טולדנו, שושנה סופר, עזרא ואילנה מורד, גבי בלונפלד (פלד), שרה כדורי, דבורה ופרדי עתל. אנשים שחיו פה עשרות שנים, שבנו פה משפחות, שהיו פעילי ציבור ושחלקם הקדישו את חייהם לפעילות ציבורית וחברתית, כבר לא רואים בקריית מלאכי בית. זה צריך להדליק לכולנו נורה אדומה, מהבהבת, עם אזעקת אזהרה רועמת.
השינוי הדמוגרפי הזה בא לידי ביטוי גם בשכונות החדשות, שהן גזירת מוות – לא פחות מכך – לקריית מלאכי. אין שום היגיון לבנייה של אלפי יחידות דיור, שיוסיפו לאוכלוסיית העיר עשרות אלפי בני אדם, מבלי שלעירייה יהיו את המקורות התקציביים שיאפשרו את תחזוקתן השוטפת. עוד אלפי תושבים חדשים זה עוד עשרות גני ילדים, עוד בתי ספר, עוד אשפה, עוד מכוניות שצריכות תשתיות לנסוע עליהן. מי יממן את כל זה? הרי זוהי עובדה ידועה, שגם פקידי העירייה הבכירים יודעים, שכל בית אב שמתווסף לעיר שווה גירעון של אלפי שקלים לעירייה (הארנונה שמשפחה משלמת נמוכה בהרבה מסך ההוצאות שמוציאה העירייה בגינה). הנושא הזה מחזיר אותנו לאם כל חטאת, שהוא הסכם ההכנסות האומלל שנחתם בין עיריית קריית מלאכי למועצה אזורית באר טוביה, במסגרתו מקבלת קריית מלאכי שישה מיליון שקלים בשנה כדמי שתיקה, על מנת שלא תעשה את הדבר המתבקש, ותילחם למען העברתו של איזור התעשייה באר טוביה הסמוך לעיר לבעלותה.
בניגוד לנהוג לחשוב, באר טוביה לא התחילה להעביר כסף לקריית מלאכי עם חתימת ההסכם, ולכן הטענה לפיה "עדיף שישה מיליון שקלים ביד על פני 44 מיליון על העץ" אינה נכונה. כבר שנים קודם להסכם העבירה באר טוביה מיליוני שקלים לעירייה, אולם הדבר לא היה במסגרת הסכם פורמלי, אלא בהסכמות הדדיות שאינן עלו על הכתב. הדבר הופך את ההסכם עליו חתם ראש העירייה זוהר לתמוה עוד יותר: העירייה אישרה, באופן רשמי, כי היא מוכנה להסתפק בסכום עלוב של שישה מיליון שקלים מידי שנה, בעוד איזור התעשייה הסמוך לעיר מכניס לבאר טוביה כ-44 מיליון שקלים בשנה, סכום שצפוי לגדול באופן דרמטי עם הקמתה של תחנת הכוח שבנייתה החלה לפני כחודשיים.
בעוד המרכזים המסחריים של קריית מלאכי גוועים כבר שנים ארוכות, קרקעות שניתנו למועצה האזורית באר טוביה בשנות ה-50 לשם פיתוח חקלאי, הפכו ברבות השנים לאיזורי תעשייה, מסחר, משרדים ומלאכה – והביאו את המועצה האזורית להיות המועצה העשירה בישראל. על המנהיגות של קריית מלאכי לפעול באומץ ובנחישות כדי לתקן את העוול, ולהביא לצדק חלוקתי שיזכיר שעם כל הכבוד לכאלו שהגיעו לכאן ראשונים ונהנו מהשתייכותם לגווארדיה השולטת באותם הימים, לכל אדם ולכל אזרח מגיעה הזדמנות שווה להצליח. ולילדים ונערים בקריית מלאכי לא יכולה להיות הזדמנות שווה – עד שאיזור התעשייה באר טוביה לא יעבור לידינו. כאן צריך השינוי להתחיל, וכאן הוא יכול גם להיגמר – יחד עם כל הבעיות ההיסטוריות והעתידיות של קריית מלאכי.
אז מהו שינוי אמיתי? ובכן, שינוי הוא גם כבישים, וכיכרות, ומדרכות ובוודאי בריכה חדשה; אבל אפילו יותר חשוב מכל אלו, שינוי הוא להשאיר את הצעירים בקריית מלאכי, להעלות את אחוזי הבגרות האיכותית, לדאוג למקורות הכנסה שיבטיחו שהעיר לא תיכנס שוב לתכנית הבראה, להביא לקריית מלאכי מקומות עבודה שאינם עבודה בשכר מינימום, להפסיק להכניס את היד לכיסם של התושבים באמצעות העלאות מיסים למיניהם ולחדול מהשחיקה המתמשכת של הסטטוס קוו בין דתיים ללא דתיים.
כששינוי כזה יבוא – נדע שעתידה של העיר מובטח לטובה באמת.

"להניח לסמנטיקה ולקוסמטיקה בצד ולעבור לניתוח עמוק". בניין העירייה

לחץ להמשך קריאה
10 תגובות

10 Comments

  1. אזרח שחש בשינוי ובעשייה!!

    16/10/2018 ב 16:17

    אי אפשר להפיל על ראש העיר את הכשלונות של 67 שנות קיום העיר. בטח לא את המרכז המסחרי. אסור להתעלם מכך שהמון עשייה ברוכה נעשתה . אליאור. בשכונה של סבתא לונה למשל….תאורה,ריצופים,חניות,מגרש משחקים,פינות הצללה,מתקני כושר,חיסול בעיית הביוב המתפרץ בטיילת. .. ניקוזי גשם, בשכונות,סלילה מדרכות ותאורה,הטיילת בסביונים הרחבת ככיכר בנק לאומי ושדרוג הכביש והמעברים. תיקוני חומות שקרסו עם השנים.,כביש בית העלמין,העבודות בבית העלמין תחנת מד"א משודרגת,מרכז צעירים, בית קק"ל איי התנועה לאורך שדרות בן גוריון,שכונות כרמי הנדיב,והמחנה הצבאי,פיתוח איזור התעשייה תימורים.ועוד. אז הכל תלוי בעיניי המתבונן. מכל זה אי אפשר להתעלם.
    את העשייה הזאת אי אפשר להפסיק.חייבים להמשיך ולהתקדם.!
    67 שנים לא עשו כלום ושום דבר.
    לפחות שימו את הדברים על השולחן בצורה אמיתית!!!

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    07/09/2018 ב 18:13

    אליאור אמר היית תותח ותישאר תותח !!!
    הלוואי שלכל תושב בעיר היה אכפת מהעיר כמו שלך אכפת.
    אמנם אליאור עמר לא מתמודד לראשות העיר אך העיר צריכה שינוי וכדי לכולם להתעורר ???
    המתמודד שאכפת לו מהעיר הזאת, ירים את העיר הזאת שהעיר תשגשג בגללו ויש לו את כל הקריטריונים להצלחה ניסיון, ידע, כריזמה, מחויבות, איש של ביצועים ונתינה אין סופית מכאן ועד לאין סוף וללא ספק התושבים והעיר יזכו בו.
    הוא אך ורק חיים ויצמן !!!!
    אז קדימה להתעורר תושבים יקרים לא צריך להיות מבין גדול כדי לראות שהעיר לא עברה שינוי בכלל באף תחום מלבד כיכרות ופנגו.
    חיים ויצמן ראש העיר הבא !!!

  3. חיים

    04/09/2018 ב 10:13

    אליאור היקר הבעיה שלך הגדולה שאתה לא מתמודד לראשות העיר אולי מתוך פחד ולקיחת אחריות ,זה שאתה מעלה עובדות ושחיתויות זה לא עוזר לי בתור תושב קרית מלאכי ,אם אתה לא רוצה להיות ראש העיר אז תפסיק כל היום ללכלך על מועמדים אתה פשוט כבר לא מעניין

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      04/09/2018 ב 14:51

      שלום לך איש מיסתורי שמעיז רק אחרי מקלדת …
      אליאור עמר לא מלכלך !!
      הוא מביא עובדות !
      ובקשר לראשות העיר ..מאמינה בקדנציה הבאה ❤

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    03/09/2018 ב 23:26

    סופסוף מישו צועק את האמת שהמלך הוא עירום

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    03/09/2018 ב 19:42

    מדויק ביותר !!!!

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    03/09/2018 ב 19:16

    סוף סוף! כל האמת בפרצוף

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    03/09/2018 ב 13:40

    וואו איזה טור מדויק!!

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    03/09/2018 ב 13:14

    איפה כל חולדות המקלדת מחברת האבטחה "מוקד 106 " אין להם מה להגיד על המציאות הכתובה לפניהם .גם הרואים 6/6 ממודיעין לא יעזרו להם .

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    03/09/2018 ב 12:52

    אליאור היקר אתה כל כך אמיתי
    גאים בך
    ולא מוותרים עליך!!!!!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.