צור עימנו קשר

דעות

אדוני מנכ"ל התאגיד, מה עם קצת אחריות אישית?

תגובה מפורטת לראיון שפורסם בשבוע שעבר עם מנכ"ל תאגיד המים והביוב "תמר", עדי שטרנברג

פורסם

בתאריך

מאז שנת 2000 החלו מספר רפורמות עיקריות שמטרתם להילחם בבלגאן השורר בשוק המים שהובל בחמישה שלבים, ובראשם: חוק המים המשודרג, שחייב התאגדות של רשויות תחת תאגידי מים וביוב.

כדי לוודא שמשק המים במדינה ינוהל כראוי, החליטה המדינה על הקמת תאגידי המים. רשות המים, גוף העל של התאגידים, היא המפקחת עליהם. התאגיד עצמו אחרי על פיקוח, טיפוח ואחזקה של התשתיות במקומות שבהם הוא פועל. הרשות המקומית גם אמורה להרוויח: הרווחים הכספיים של התאגיד אמורים להגיע לקופתה. עם הכספים שתקבל היא תוכל, על פי התיאוריה, לבצע פרוייקטים בתחומים שונים ברשות.

אלא שככל שעבר הזמן, התבררו ההלכות: עד שנת 2013 מחיר המים זינקו בכ-35%. בהמשך הם זינקו בשיעורים נוספים, בלתי מבוטלים כלל. באופן מובן, הביקורת לא איחרה להגיע, והמדינה מיתנה את השינויים עם החלטת הממשלה בכדי להבטיח שהשוק לא השתולל, המחאה החברתית גם עשתה את שלה ומחירי המים צנחו בכ-15% (עדיין 20% יקר יותר).

הממשלה נתנה לתאגידי המים לנוע והחליטה שעד שנת 2008 היא "זורקת למים" את כל השוק ומתחילה להוריד את הרגולציה בכדי שכל שוק המים יחל להירגע, כך שבשנת 2013 היו 55 תאגידים (29 עירוניים ו-26 אזוריים) ששלטו ב-80% ממשק המים במדינה והעניקו שירות ל-5.6 מיליון אזרחים בישראל. פחת המים (בזבוז והעלמות, זוכרים?) ירד פלאים, הגביה השתפרה (כבר אין את ההטבות לחברים בעירייה) לאלו התווספו שיקום ניכר של תשתיות המים בכל רחבי הארץ (לפי מנכ"ל התאגיד "תמר" עדיין לא הגיע אלינו).

הסיבות לעליית המחירים רבות. ראשית, יש את היטלי הגבייה. המדינה עברה לשיטה שבה רשות המים עובדת עם חברות שמפיקות מים (מוציאות אותו מהאדמה)  והחברות מוכרות אותו לתאגידים שגובים מאיתנו כסף עבור השימוש במים. בטח לא שמתם לב, אבל כחלק מהרפורמה המדינה גובה מהחברות שמוציאות את המים מהאדמה "היטלי הפקה", היא חייבה את כל מי שמוציא מים מהאדמה, לשלם "היטל הפקה". בעצם היא חייבה במיסים את החברות שמוציאות מים מהאדמה באישור המדינה. הם ישלמו? הצחקתם אותי, הם מכניסים את זה במחיר שאנו משלמים. אבל זה עוד בקטנה.

מים וחשמל- זה מסוכן! כן, אתם מכירים שהשילוב בין מים לחשמל הוא ממש מסוכן לחיינו, אך הוא גם מסוכן לכיסנו. מסתבר שעלות המים היא נגזרת ישירה של עלות החשמל, עליית המחירים של החשמל משפיעים באופן ניכר על עליית מחירי המים.

המע"מ: פה טמון הכסף הגדול ביותר בכל סיפור המים. כאשר משק המים היה אצל הרשויות המקומיות, המדינה לא יכלה לגבות מהרשות 17% מע"מ כיוון שהיא רשות ציבורית. לעומת זאת על פי החוק מרשות ממשלתית ניתן לגבות מע"מ. מה שקרה מע"מ שכלל לא היה חלק מהתשלום על המים, נהיה חלק בלתי נפרד ממנו. ולזה קוראים: "אצל פקידי האוצר, אין מתנות חינם".

הוועדות שישבו לאורך השנים ודנו בכל הרפורמה שהייתה במשק המים, ישבו הסתכלו על המדינה , ראו איזה יישובים שכנים יכולים להשתמש באותו תאגיד, איך עלינו לחלק את התאגידים כדי שלא יהיו המון תאגידים. לאחר בחינה עמוקה הם הגיעו למסקנה שלא צריך יותר מ-30 תאגידים בכל הארץ. לדוגמא: רמלה ולוד שכנות ולכן עליהן לעבוד תחת תאגיד אחד. אבל מה? הצחקתם את שניהם (התאגיד ולוד).

כל הרפורמה לא משתלמת אם אין מספר מצומצם של תאגידים, כיוון שלא יעזור כלום כמה שהמדינה תהפוך את משק המים ליעיל יותר, ברגע שיש מיליון תאגידים זה יותר יקר. אם יש שני תאגידים סמוכים, במקום לשלם משכורת על מנכ"ל אחד, משלמים על שניים. במקום לשלם למהנדס מים אחד, צריך לשלם לשניים. במילים אחרות: משלמים כפול!

נראה לכם שזה לא קורה? תאגיד המים תמ"ר הנמצא בקריית מלאכי- מקורו ברמלה (תאגיד מים רמלה) בישוב הסמוך אליו, לוד- יש תאגיד אחר- "מי לוד", זאת יעילות? בטח שלא. תושבי לוד והעירייה המייצגת אותם לא מעוניינים להתאחד עם רמלה, בשל הפחד שתחת אותו תאגיד יהיו אוכלוסיות חזקות (לוד) וחלשות (רמלה). תושבי לוד ממש מפחדים שההנחות לאזרחים החלשים ברמלה יהפכו לנטל עליהם. ומי משלם את כל זה? האזרחים. במקום שיוקמו רק 30 תאגידי מים יש לנו כפול מזה, לא בכדי אזרחי מדינת ישראל משלמים כפול.

לאורך כל הראיון עימו, ציין מנכ"ל התאגיד כי זה לא הוא, "זה החוק". "זה לא אנחנו, זה העיריות". בנוסף אמרת: "אני מסכים שיש הרבה מידי תאגידים, אבל צריך לפנות לממשלה בעניין הזה".

א. קצת מוזר בעיני שהיית מנכ"ל של מפלגת שלטון בישראל ואתה אומר שצריך לפנות לממשלה בעניין. אחי, בטלפון אחד אתה יכול להעיר את הנושא ולהיטיב עם כל האזרחים בישראל. בנוסף למה לומר לממשלת ישראל משהו? הרי שבהחלטת הממשלה 2447 נאמר במפורש על תוכנית הפריסה העתידית של תאגידי המים שהיא "תתבסס על העקרונות הבאים: "לא יוקמו יותר מ-30 תאגידים בכל הארץ. יש לשמור, ככל הניתן על רצף גיאוגרפי בתחום פעילות החברה ושמטרות החוק הם מניעת ריכוזיות יתר, עידוד תחרות ומתן בסיס להשוואה לצרכנים בין איכות השירות ורמת המחירים בין החברות באזור נתון".

ב. שנית, בחנתי את דוחות רשות המים לאורך השנים ומצאתי כי בשלושה מתוך ארבעת הדוחות של שנת 2014 במדד פחת המים קיבל התאגיד את הציון: "נדרש שיפור רב". רק בדו"ח של יוני השנה כנראה שהחלטתם לפעול בעניין, הציון הלך והשתפר פלאים. נכון, אני מסכים איתך שצריך סמכויות, פיקוח ואחריות של התושבים לגורלם (קצת מתנשא),  אך אם זה משהו שתאגיד המים נמדד בו, מדוע לא לנסות לצמצם אותו?

ג. לא אנהל לכם את התאגיד, אך במבנה הארגוני שלכם רק באגף הגבייה (שכפוף למנהל כספים וחשבונות ראשית) יש מדור של שירות לקוחות. בכדי לפנות לתאגיד כדאי שיהיה מדור שירות לקוחות לא רק בגבייה, אלא גם במבנה עצמו למקרים דומים לאלו שקרו לאחרונה בעיר. כי הרי כל הרפורמה נועדה "ליעילות ומקצועיות בניהול משק המים בישראל". ונכון, הציונים גבוהים, אבל יכול להיות גם בגלל חוסר יכולת מצד אנשים מבוגרים לתת ביקורת, בשל המכשול הטכנולוגי, אנא תמצא דרכים להקשיב להם ולהגיע לאוכלוסיית יעד זו (זה אתגר עצום, אבל אין זה תעודה להסרת האחריות).

ד. בנוסף, אם כבר דיברנו על התייעלות תאגידי המים, מדוע לא להצטמצם יחד עם תאגיד אחר בסביבה? עכשיו אולי אין אחד כזה, אבל מדוע על תושבי קריית מלאכי להיות חברים באותו תאגיד של רמלה, הרי זה לא "שמירה על הרצף הגיאוגרפי, ככל הניתן". נכון, אני מבין שלוד לא מעוניינים להתאחד עם רמלה, כיוון שהם יודעים שברמלה יש אוכלוסייה חלשה שיכולה לזכות להנחות והם פוחדים לספוג את זה עליהם, אבל עדיין- יש פה התייעלות וחיסכון כלכלי לא מבוטל.

והנה השורה התחתונה: למה שמישהו ירצה להתייעל ולהביא לחיסכון כלכלי, כשמנגנוני התאגידים מספקים עבודה לכל כך הרבה עסקנים פוליטיים?

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דעות

מלחמות הפייסבוק

מיהם האנשים שנמצאים בדריכות גדולה אפילו יותר מזו של לוחמי האש האמיצים שלנו?

פורסם

בתאריך

על ידי

השלום והברכה עליכם קוראיי היקרים. שלושה חודשים וחצי לפני הבחירות, והמערכת הפוליטית אצלנו דיי רדומה. זה בטח ישתנה כאשר חג המונדיאל ייגמר ביום ראשון הקרוב, ואז כולם יתפנו לגביע קריית מלאכי לפוליטיקאים, הגביע בו כולם חושבים שהם יכולים לנצח, בעוד רק מעטים יכולים לנצח באמת. מי יעלה לגמר? מי יודח ברבע ומי לא יעבור אפילו את שלב הבתים – את זה נדע לבטח בשבועות הקרובים.
במונדיאל האמיתי צרפת ניצחה את בלגיה 1-0 קטן, למורת רוחי. בתוך תוכי רציתי שבלגיה תנצח, אבל לא הייתה לי ברירה אלא להראות כלפי חוץ כאילו אני אוהב את צרפת. גיסי צפה איתי במשחק, והוא טוניסאי שחלף מעל פריז לפני שעלה ארצה, כך שהוא חושב את עצמו צרפתי. הוא חגג כשהשופט שרק לסיום, ואני איחלתי לו מזל טוב ובפנים כעסתי על לוקאקו שלא הצליח לכבוש אפילו שער אחד לרפואה. אולי ביורו 2020.
בינתיים בעירנו, נתקלתי השבוע בקרב הכי פופלארי בקרבם של פוליטיקאים: הקרב על הקרדיט. שי סיום, חבר המועצה הצעיר, הציע לשדר את גמר המונדיאל על מסך ברחבת העירייה, אך זו סיפרה שהיא בכלל חשבה על הרעיון קודם ואפילו הציגה התכתבות עם תאגיד השידור "כאן". זה הפך להתקוטטות רבתי, במה שלא הוסיף כבוד לאף אחד, בטח לא למי שאמור לנהל את העיר שלי ומתעסק במקום זאת בצילומי מסך של מיילים.
ראיתי גם ששיפצו בפעם השנייה בתוך חצי שנה (או קצת יותר) את כיכר בנק לאומי. זה עלה עשרות אלפי שקלים שלטענת העירייה הקבלן שילם כי הוא לא עשה את העבודה מספיק טוב, אבל אם ככה מתייחסים לכספי ציבור, אז אני שואל את עצמי האם אפשר לסמוך על העירייה שבפרוייקטים אחרים הקבלנים מבצעים את העבודה היטב? אני מקווה שכן, רק אם אפשר שיתחילו לעבוד קצת יותר מהר כי עם כל הרצון לחכות עם גזירת הסרטים לבחירות, יש גם תושבים שרוצים שיהיה להם כבר פארק, ומדרכות נורמליות וכבישים לא משובשים…
ראיתי גם שמנהל מחלקת החינוך, מיכאל בן שטרית, עזב את העירייה. וואלק חבל עליו, שמעתי שהוא היה מקצועי ועשה את עבודתו בצורה טובה. המורים והמנהלים אהבו אותו, בעירייה היו מרוצים ממנו אבל כמו תמיד בעיר האהובה שלי – כנראה זו הפוליטיקה שגרמה לו ללכת הביתה. אני אמנם מעדיף תמיד שתושבי קריית מלאכי יהיו מנהלים בכירים בעירייה, אבל אם לא, אז אנחנו צריכים מנהלים כמו בן שטרית. ישר, איכותי, מקצועי, לא מתכופף בפני הדרג הפוליטי, אפילו במחיר של ללכת הביתה. אני רק מקווה שהמחליף שלו יהיה מקצועי ואיכותי לפחות כמוהו.
בינתיים בפייסבוק יש מלחמות בין תומכים של מועמד אל"ף לתומכים של מועמד בי"ת לתומכים של מועמד גימ"ל. מזה מלחמות? הכוננות בה מצויים לוחמי האש האמיצים שלנו בכל יום ברחבי עוטף עזה היא כלום לעומת הדריכות בה נמצאים יום-יום דקה-דקה התומכים של המועמדים לראשות העירייה.
רק שבעוד חלק מהמועמדים נהנים מתומכים עם פנים, אחרים נאלצים להסתמך על פייסבוקים פיקטיביים כדי להביע את עמדתם. אני מאמין שכל אדם יכול להביע את דעתו בלי לחשוש מנקמה, ביריונות ואלימות, אבל מבין גם את מי שמבקש לעשות זאת בחשאיות ומבלי שיידעו מיהו. ולמרות זאת, יש אנשים – אלו שכתבתי עליהם בשבוע שעבר – שאני במקומם הייתי מתבייש להשמיע את דעותיהם ולהסתכל אחר כך על הילדים והנכדים שלי בעיניים. אני מקווה שאותם אנשים מחנכים את ילדיהם אחרת. בדבר אחד אני בטוח בכל מקרה: המועמד שלהם יחזור הביתה יום אחרי הבחירות, אני מקווה ומאמין מבלי להיבחר – אבל הם יישארו עם התמיכה המוזרה שלהם בו, ואסור לנו לשכוח או לסלוח להם על זה. אם הם יעזו אי פעם לבוא ולהטיף מוסר למישהו – נזכיר להם שהיחידים שהם ראויים ורשאים להטיף להם מוסר זה לעצמם, כשהם מסתכלים על המראה. וגם אז עליהם להשפיל מבט מפני הבושה.
בישיבה השבועית שלנו בבית הקפה דיברנו כרגיל על מונדיאל, פוליטיקה ארצית ומקומית וגם על הגברת הזאת שהייתה פעם יזמית נדל"ן והיום מעלה סרטוני זימה בפייסבוק. מה אגיד לכם, כנראה שהשתבשה עליה דעתה. היא עשתה כמה דברים לא ראויים, אבל נראה לי שהגיע השלב שבו אנחנו צריכים לרחם עליה ולעזוב אותה לנפשה. במקום שעורכי הדין יטפלו בה, היא צריכה כנראה אחים עם חלוקים לבנים שיבואו לקחת אותה למחלקת הפסיכיאטרית הקרובה. ואנחנו? אנחנו צריכים להפסיק להיכנס לחייה, ולא לשתף פעולה עם המנגנון הנוראי הזה שחושף אותה בקלונה. או במילים אחרות: אל תשתפו את סרטון האימה שלה בוואטסאפ, או בכלל. תהיו בני אדם.
יאלה, ביסלאמה.

לחץ להמשך קריאה

דעות

למה אתם מתגעגעים?

ראיתי לאחרונה בעיתון שמוטי מלכה החליט לחזור לפוליטיקה. הפתעה זו אמנם לא הייתה, אבל בכל זאת שאלתי את עצמי שתי שאלות: איך הוא מעז, ואיך לעזאזל יש מי שתומך בו?

פורסם

בתאריך

על ידי

השלום והברכה עליכם קוראיי היקרים. עוד שבוע עבר חלף לו, ואני כבר לא יכול לחכות – בציניות כמובן – לסוף החודש הקרוב, בו יסיימו תלמידי בתי הספר היסודיים את הקייטנות וייצאו לחופשה ארוכה-ארוכה. איתם יבואו גם הנכדות והנכדים שלי שירוצו לנו בין הרגליים, יצעקו, יריבו, יקשקשו על הקירות, ישרטו את הרהיטים ויוציאו אותי ואת אישתי שתחייה מדעתי. יהיו בטח רגעים שאאכעס עליהם בטירוף ואתקשר לבנותיי היקרות שיבואו מהר לקחת אותם, אבל אחרי הכל אין דבר יותר מענג וכיפי מלישון לידם צהריים, לחבק אותם, לשחק איתם ולשמוע אותם קוראים לי "סבא". טעם החיים זה לא קוקה קולה, זה הנכדים.
ראיתי בסוף השבוע שעבר בעיתון שמוטי מלכה החליט לחזור לפוליטיקה, ולהתמודד לראשות העיר בבחירות שיהיו בעוד ארבעה חודשים. הפתעה זו אמנם לא הייתה, אבל בכל זאת שאלתי את עצמי שתי שאלות: הראשונה היא "איך הוא לעזאזל מעז?", והשנייה היא "מי הם לעזאזל האנשים שתומכים בו?!". לשאלה הראשונה התשובה ברורה: מאז ומתמיד ובכל שנותיו בפוליטיקה מלכה, שבא אלינו ממושב תירוש בעקבות נישואיו לאישתו הראשונה, האישה היקרה, האהובה שכולה טוב, שושי אזולאי – היה חסר בושה, וכזה הוא גם נשאר. הוא חושב שכולנו מטומטמים שניפול בשבי של קסמיו, נשכח את מעשיו ונפרוס לפניו שטיח אדום לקראת חזרתו.
ואז עברתי לשאלה השנייה. מי אתם, אנשים שתומכים בו, בעבריין המין הזה, שפשע ובגד בנו, שהתנהג כשהיה ראש עיר כאילו הכתירו אותו למלך, שהטריד נשים, הפר אמונים וקיבל טובות הנאה מקבלנים. גם לשאלה הזאת התשובה הייתה ברורה לי מהרגע הראשון: לדעתי, תומכיו של מוטי מלכה מתחלקים לשניים. הראשונים הם אלו שנהנו מתקופת שלטונו של מלכה. אלו שהיו קרובים לצלחת, אלו שנהנו מקרבתו, אלו שהיו מקורביו, שהיו משלו, על כל המשתמע מזה. הם נהנו אז, אכלו דבש ושתו יין, וכעת רוצים להחזיר את המצב לקדמותו. הם רוצים להיות שוב אלו שהמלך חפץ ביקרם. אלו שמסתובבים בעיר עם חזה נפוח, מגובים על ידי ראש העיר שאבוי היה למי שלא תמך בו.
האחרים, והגרועים יותר בעיניי, הם אלו שכל כך שונאים את ראש העיר הנוכחי ללו זוהר עד שהם מוכנים לתמוך במלכה. לא אכפת להם מעברו של מלכה, מהעבירות שעבר, מהאנרכיה שהוא השאיר אחריו כשעזב את העיר, מהנקמנות האובססיבית שנהג כלפי יריביו הפוליטיים וכלפי מי שלא היה בצד שלו. הם יודעים כמה שהוא היה ראש עיר גרוע. הם יודעים על התנהגותו הביריונית, על אופיו הנקמני. לפעמים הוא התנהג בביריונות ובנקמנות כלפי אותם אלו שתומכים בו עכשיו. אבל לא אכפת להם. ומדוע? כי הם שונאים את ללו. אני מרחם על אנשים שכל מה שמוביל אותם זו שנאה אישית, שאין מאחוריהם אפילו גרם של אידיאולוגיה. הם מוכנים, כמאמר הפתגם, למכור את אימא שלהם העיקר להשיג את מטרתם. אין נמוך ועלוב מזה.
שאלתי את עצמי גם לאיזה דברים בתקופתו של מלכה אפשר להתגעגע? לחורבן מערכת החינוך? להתערבות הגסה בהחלטותיהם של בעלי מקצוע, ולהכנסתה של הפוליטיקה אל בתי הספר? לגירעון העצום שהשאיר כשהלך אחרי שהודה והורשע בעבירות פליליות חמורות? לסגירת להקת "דור שני" המיתולוגית ולהיעלמות מועצת הנוער, שכל חטאה היה שהעזה להתעמת עם מלכה כשהיה ראש עיר? להגדלה הלא נורמלית של מספר יחידות הדיור שייבנו בשכונות החדשות ויגרמו לצפיפות לא סבירה ולזה שלילדים שיגורו שם לא יהיה איפה לשחק? להטרדות המיניות? להפיכת העירייה למאורת אורגיות? להפרות האמונים? לקבלת טובות ההנאה מקבלנים שבונים בעיר? לבזבוז של כספי הציבור? לפוליטיקה הקטנה של הפרד ומשול, של שנאה, של ניסיון "לחסל" יריבים פוליטיים? לסגירת הבריכה העירונית בימי שישי בצהריים לטובת בילויים פרטיים של מלכה, בני משפחתו וקומץ מחבריו? בשורה התחתונה, אני מאמין שתושבי העיר שלי יראו למלכה שאין לו מקום כאן.
בינתיים בדברים החשובים באמת, כלומר במונדיאל, כדורגל שיחקו 90 דקות וגרמניה בסוף ניצחה, אבל עפה כבר בשלב הבתים. למרות שהיא לא מאוד מרשימה, אני עדיין מהמר על זה שברזיל תנצח ותשחזר את ימיה הגדולים. אני זוכר שבימי הילדות בשכונה פלה היה האגדה שלנו, והיינו מחכים לכל קטע וידיאו שהיה מגיע לקולנוע או לטלוויזיה. בשנת 2018 אין את פלה, ואפילו לא את ריבאלדו או רונאלדו (השמן), וגם ניימאר מאכזב, אבל אני מהמר שהצהובים-ירוקים יניפו גביע. כמו במונדיאל של 1970 עם פלה, שפיגל, שפיגלר ושייע.
יאללה, ביסלאמה.

לחץ להמשך קריאה

דעות

מי יעמוד לצידכם ביום הדין?

עידן שושן, יליד העיר ובוגר שלה, מסביר מדוע ניהול נכון של התיק הביטוחי עשוי להוות הגנה יעילה על התא המשפחתי של כולנו- ואף לחסוך לנו מאות אלפי שקלים במהלך חיינו

פורסם

בתאריך

לעיתים קרובות אני מקבל פניות רבות הנוגעות לנושא הביטוחים הפרטיים, סגנון השאלות מגוון מאוד: למה יש לי כפל ביטוח, למה אני צריך ביטוח פרטי שיש לי משלים בקופת החולים, מדוע יש ברשותי מבחר ביטוחים ואין לי מושג על מה אני משלם ועוד מבחר רחב של שאלות הנמצאות מבחינת הלקוח "בשטח האפור" של תודעתו.
כאיש מקצוע המומחה בניהול סיכונים למשפחות בנושא הביטוחים/פנסיה ברצוני לעורר אצלכם את אחד הנושאים החשובים ביותר בניהול משק הבית: הביטוחים הפרטיים. אותם ביטוחים שנראים לנו "מיותרים" ומתבצעים דרך חברות הביטוח הם ערך עליון- והם אלו שיעמדו שם לצידכם ביום הדין.
אני רואה זאת כחובה שבכל משפחה או לכל אדם באשר הוא יהיה ארגז כלים ביטוחי למקרים קטסטרופליים ומצבי קצה. מחלה קשה, אובדן כושר עבודה, תאונה קשה, ניתוח מסובך ומורכב וכל סיטואציה עימה האדם לא יוכל להתמודד בצורה מכובדת, הן בפאן הרפואי והן בפאן הכלכלי.
לצורך המחשה, אדם הנמצא לא עלינו במצב רפואי לא שגרתי כגון מחלה קשה, אמור להמשיך להתנהל מבחינה כלכלית בדיוק כפי שהתנהל בטרם תקפה אותו המחלה. על כן, הוצאות משק הבית שלו ישארו כפי שהיו, תשלום שכר דירה ימשיך כרגיל, החוגים לילדים לא יעלמו, ההוצאות השוטפות של הבית ישארו וכן הלאה. שום הוצאה לא מסובסדת, והעול הכלכלי רק הולך ומתגבר.
לראיה, כל מחאות הנכים שעוררו סערה בקרבנו , שחשפו תמונה מדאיגה לפיה נכה המרותק לכיסא גלגלים מקבל סכום בזוי מהמדינה כדי לחיות, של אנשים סיעודיים שלא מקבלים פיצוי כספי מלא ועוד מקרים שקצרה היריעה מלהכיל.
המדינה/ הביטוח הלאומי/ קופות החולים לא נמצאות במגרש הזה ולא יתנו לכם מענה מכובד במצב של קריסה כלכלית כתוצאה ממחלה. אי לכך, אם השכלת ורכשת פוליסה מתאימה לצרכיך- תוכל ליהנות מפיצוי כספי גדול שלא יפגע ברמת החיים שלך ושל משפחתך .
ישנן עוד המון דוגמאות שאנו נחשפים אליהן ברשתות החברתיות ובמדיה כמעט בכל יום לצערנו, כגון תרומות לניתוחים, תרומות להשתלות, תרומות לתרופות שלא בסל הבריאות ועוד. ואני שואל מדוע? מדוע אותו אדם שחווה אירוע בריאותי המצריך המון כסף לטיפולים, המון כסף לניתוחים, המון כסף לקניית תרופות וכסף כדי לכלכל את ביתו ומשפחתו, צריך להתעסק בתרומות כספים כל היום?
הפתרון קיים. פשוט רוכשים פוליסות ביטוח המתאימות לצרכים שלכם ומוצאות את הדרך האולטימטיבית להגן על התא המשפחתי שלנו ברמה הכלכלית והטיפולית הטובה ביותר.
אם נפקח את העיניים נבין שקופות החולים נותנות לנו מענה במקרים הסטנדרטים- אך לא נמצאות לצידנו בקטסטרופות הגדולות המצריכות כמות כספים אדירה וטיפולים מיוחדים ומהירים.
בבניית תיק ביטוחי יעיל תזכו להיות מטופלים אצל הרופאים הכי טובים שיש, בבתי חולים פרטיים עם תורים קצרים מאוד, לבחור את הרופא המנתח וליהנות מ"רפואה של עשירים". והכי חשוב, תוכלו לישון טוב בלילה.
מה שנותר לכם לעשות הוא ליצור קשר, לתאם פגישה אישית בביתכם ולהקשיב. סבך המידע שראיתם בו שפה זרה יהפוך מהר מאוד למובן וברור. אני מבטיח לכם.
לפרטים פנו אליי: עידן שושן-מנהל סיכונים, ביטוח וגמל, בטלפון: 7449474-052

לחץ להמשך קריאה