צור עימנו קשר

דעות

אדוני מנכ"ל התאגיד, מה עם קצת אחריות אישית?

תגובה מפורטת לראיון שפורסם בשבוע שעבר עם מנכ"ל תאגיד המים והביוב "תמר", עדי שטרנברג

פורסם

בתאריך

מאז שנת 2000 החלו מספר רפורמות עיקריות שמטרתם להילחם בבלגאן השורר בשוק המים שהובל בחמישה שלבים, ובראשם: חוק המים המשודרג, שחייב התאגדות של רשויות תחת תאגידי מים וביוב.

כדי לוודא שמשק המים במדינה ינוהל כראוי, החליטה המדינה על הקמת תאגידי המים. רשות המים, גוף העל של התאגידים, היא המפקחת עליהם. התאגיד עצמו אחרי על פיקוח, טיפוח ואחזקה של התשתיות במקומות שבהם הוא פועל. הרשות המקומית גם אמורה להרוויח: הרווחים הכספיים של התאגיד אמורים להגיע לקופתה. עם הכספים שתקבל היא תוכל, על פי התיאוריה, לבצע פרוייקטים בתחומים שונים ברשות.

אלא שככל שעבר הזמן, התבררו ההלכות: עד שנת 2013 מחיר המים זינקו בכ-35%. בהמשך הם זינקו בשיעורים נוספים, בלתי מבוטלים כלל. באופן מובן, הביקורת לא איחרה להגיע, והמדינה מיתנה את השינויים עם החלטת הממשלה בכדי להבטיח שהשוק לא השתולל, המחאה החברתית גם עשתה את שלה ומחירי המים צנחו בכ-15% (עדיין 20% יקר יותר).

הממשלה נתנה לתאגידי המים לנוע והחליטה שעד שנת 2008 היא "זורקת למים" את כל השוק ומתחילה להוריד את הרגולציה בכדי שכל שוק המים יחל להירגע, כך שבשנת 2013 היו 55 תאגידים (29 עירוניים ו-26 אזוריים) ששלטו ב-80% ממשק המים במדינה והעניקו שירות ל-5.6 מיליון אזרחים בישראל. פחת המים (בזבוז והעלמות, זוכרים?) ירד פלאים, הגביה השתפרה (כבר אין את ההטבות לחברים בעירייה) לאלו התווספו שיקום ניכר של תשתיות המים בכל רחבי הארץ (לפי מנכ"ל התאגיד "תמר" עדיין לא הגיע אלינו).

הסיבות לעליית המחירים רבות. ראשית, יש את היטלי הגבייה. המדינה עברה לשיטה שבה רשות המים עובדת עם חברות שמפיקות מים (מוציאות אותו מהאדמה)  והחברות מוכרות אותו לתאגידים שגובים מאיתנו כסף עבור השימוש במים. בטח לא שמתם לב, אבל כחלק מהרפורמה המדינה גובה מהחברות שמוציאות את המים מהאדמה "היטלי הפקה", היא חייבה את כל מי שמוציא מים מהאדמה, לשלם "היטל הפקה". בעצם היא חייבה במיסים את החברות שמוציאות מים מהאדמה באישור המדינה. הם ישלמו? הצחקתם אותי, הם מכניסים את זה במחיר שאנו משלמים. אבל זה עוד בקטנה.

מים וחשמל- זה מסוכן! כן, אתם מכירים שהשילוב בין מים לחשמל הוא ממש מסוכן לחיינו, אך הוא גם מסוכן לכיסנו. מסתבר שעלות המים היא נגזרת ישירה של עלות החשמל, עליית המחירים של החשמל משפיעים באופן ניכר על עליית מחירי המים.

המע"מ: פה טמון הכסף הגדול ביותר בכל סיפור המים. כאשר משק המים היה אצל הרשויות המקומיות, המדינה לא יכלה לגבות מהרשות 17% מע"מ כיוון שהיא רשות ציבורית. לעומת זאת על פי החוק מרשות ממשלתית ניתן לגבות מע"מ. מה שקרה מע"מ שכלל לא היה חלק מהתשלום על המים, נהיה חלק בלתי נפרד ממנו. ולזה קוראים: "אצל פקידי האוצר, אין מתנות חינם".

הוועדות שישבו לאורך השנים ודנו בכל הרפורמה שהייתה במשק המים, ישבו הסתכלו על המדינה , ראו איזה יישובים שכנים יכולים להשתמש באותו תאגיד, איך עלינו לחלק את התאגידים כדי שלא יהיו המון תאגידים. לאחר בחינה עמוקה הם הגיעו למסקנה שלא צריך יותר מ-30 תאגידים בכל הארץ. לדוגמא: רמלה ולוד שכנות ולכן עליהן לעבוד תחת תאגיד אחד. אבל מה? הצחקתם את שניהם (התאגיד ולוד).

כל הרפורמה לא משתלמת אם אין מספר מצומצם של תאגידים, כיוון שלא יעזור כלום כמה שהמדינה תהפוך את משק המים ליעיל יותר, ברגע שיש מיליון תאגידים זה יותר יקר. אם יש שני תאגידים סמוכים, במקום לשלם משכורת על מנכ"ל אחד, משלמים על שניים. במקום לשלם למהנדס מים אחד, צריך לשלם לשניים. במילים אחרות: משלמים כפול!

נראה לכם שזה לא קורה? תאגיד המים תמ"ר הנמצא בקריית מלאכי- מקורו ברמלה (תאגיד מים רמלה) בישוב הסמוך אליו, לוד- יש תאגיד אחר- "מי לוד", זאת יעילות? בטח שלא. תושבי לוד והעירייה המייצגת אותם לא מעוניינים להתאחד עם רמלה, בשל הפחד שתחת אותו תאגיד יהיו אוכלוסיות חזקות (לוד) וחלשות (רמלה). תושבי לוד ממש מפחדים שההנחות לאזרחים החלשים ברמלה יהפכו לנטל עליהם. ומי משלם את כל זה? האזרחים. במקום שיוקמו רק 30 תאגידי מים יש לנו כפול מזה, לא בכדי אזרחי מדינת ישראל משלמים כפול.

לאורך כל הראיון עימו, ציין מנכ"ל התאגיד כי זה לא הוא, "זה החוק". "זה לא אנחנו, זה העיריות". בנוסף אמרת: "אני מסכים שיש הרבה מידי תאגידים, אבל צריך לפנות לממשלה בעניין הזה".

א. קצת מוזר בעיני שהיית מנכ"ל של מפלגת שלטון בישראל ואתה אומר שצריך לפנות לממשלה בעניין. אחי, בטלפון אחד אתה יכול להעיר את הנושא ולהיטיב עם כל האזרחים בישראל. בנוסף למה לומר לממשלת ישראל משהו? הרי שבהחלטת הממשלה 2447 נאמר במפורש על תוכנית הפריסה העתידית של תאגידי המים שהיא "תתבסס על העקרונות הבאים: "לא יוקמו יותר מ-30 תאגידים בכל הארץ. יש לשמור, ככל הניתן על רצף גיאוגרפי בתחום פעילות החברה ושמטרות החוק הם מניעת ריכוזיות יתר, עידוד תחרות ומתן בסיס להשוואה לצרכנים בין איכות השירות ורמת המחירים בין החברות באזור נתון".

ב. שנית, בחנתי את דוחות רשות המים לאורך השנים ומצאתי כי בשלושה מתוך ארבעת הדוחות של שנת 2014 במדד פחת המים קיבל התאגיד את הציון: "נדרש שיפור רב". רק בדו"ח של יוני השנה כנראה שהחלטתם לפעול בעניין, הציון הלך והשתפר פלאים. נכון, אני מסכים איתך שצריך סמכויות, פיקוח ואחריות של התושבים לגורלם (קצת מתנשא),  אך אם זה משהו שתאגיד המים נמדד בו, מדוע לא לנסות לצמצם אותו?

ג. לא אנהל לכם את התאגיד, אך במבנה הארגוני שלכם רק באגף הגבייה (שכפוף למנהל כספים וחשבונות ראשית) יש מדור של שירות לקוחות. בכדי לפנות לתאגיד כדאי שיהיה מדור שירות לקוחות לא רק בגבייה, אלא גם במבנה עצמו למקרים דומים לאלו שקרו לאחרונה בעיר. כי הרי כל הרפורמה נועדה "ליעילות ומקצועיות בניהול משק המים בישראל". ונכון, הציונים גבוהים, אבל יכול להיות גם בגלל חוסר יכולת מצד אנשים מבוגרים לתת ביקורת, בשל המכשול הטכנולוגי, אנא תמצא דרכים להקשיב להם ולהגיע לאוכלוסיית יעד זו (זה אתגר עצום, אבל אין זה תעודה להסרת האחריות).

ד. בנוסף, אם כבר דיברנו על התייעלות תאגידי המים, מדוע לא להצטמצם יחד עם תאגיד אחר בסביבה? עכשיו אולי אין אחד כזה, אבל מדוע על תושבי קריית מלאכי להיות חברים באותו תאגיד של רמלה, הרי זה לא "שמירה על הרצף הגיאוגרפי, ככל הניתן". נכון, אני מבין שלוד לא מעוניינים להתאחד עם רמלה, כיוון שהם יודעים שברמלה יש אוכלוסייה חלשה שיכולה לזכות להנחות והם פוחדים לספוג את זה עליהם, אבל עדיין- יש פה התייעלות וחיסכון כלכלי לא מבוטל.

והנה השורה התחתונה: למה שמישהו ירצה להתייעל ולהביא לחיסכון כלכלי, כשמנגנוני התאגידים מספקים עבודה לכל כך הרבה עסקנים פוליטיים?

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

המשקיף

בית הספר של זוהר

יש לי כבר כותרת לבחירות הללו: קריית מלאכי הישנה מול קריית מלאכי היותר ישנה

פורסם

בתאריך

על ידי

השלום והברכה עליכם קוראיי היקרים. לא יודע מה איתכם, אבל מאז יום שלישי השבוע אני כוסס ציפורניים בהמתנה לאירוע הכי חשוב של התקופה האחרונה. ביום שלישי בלילה התייצבתי מול מקלט הטלוויזיה כדי לצפות באירוע, והשדרנים והפרשנים היללו ושיבחו את שראינו. עכשיו צריך לחכות ולראות מה תהיה התוצאה של כל המהלך הזה, והאם אכן ישראל תצא ממנו מורווחת כפי שהרבה אנשים מעריכים. ולא, אני לא מדבר על ביטול הסכם הגרעין עם איראן על ידי הנשיא טראמפ, אלא על האירוויזיון שאחרי עשרים שנים אולי סוף-סוף נזכה בו, ובשנה הבאה הוא יתקיים בירושלים הבנויה, הפעם עם שגרירות אמריקאית בשטחה.

מה אגיד לכם, טראמפ הזה גבר-גבר. כל הבטחה שהוא הבטיח לפני הבחירות, הוא פשוט מקיים. בהתחלה זו הייתה השגרירות האמריקאית שאכן תעבור ממש בימים הקרובים לעיר הבירה שלנו, וכעת ההבטחה הגדולה באמת של קמפיין הבחירות שלו והיא לבטל את הסכם הגרעין עם משטר האייתולות. זה מזכיר לי כמה פוליטיקאים אצלנו שעבורם כל קשר בין הבטחה למימוש שלה הוא מקרי בהחלט. עכשיו, כמו בכל 5 שנים כאשר הבחירות המקומיות בפתח, תתכוננו לשמוע הרבה הבטחות אבל קחו את כולן בעירבון מוגבל, כי חברי המועצה שלנו כבר הוכיחו שהם אולי טובים בלהבטיח, אבל קצת פחות טובים בקיום הבטחותיהם. מבחינתם הציטוט של ראש ממשלתנו לוי אשכול "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים", הוא דרך חיים.

ראיתי השבוע שבבר אזולאי הצטרף לללו זוהר, ואפילו עתיד לרוץ איתו יחד באותה רשימה. תהיתי איך זה שאמור להגן על עובדים מפני ההתעמרות של העירייה מצטרף לרשימה של ראש העיר וירוץ יחד איתו בבחירות. מה אגיד לכם, אפילו בסרטי מדע בדיוני אין תסריטים כאלו. שאלתי את עצמי איפה ההסתדרות כדי שתמנע את הביזיון הזה, ואיך יכול מר אזולאי להמשיך לנהל מו"מ מול העירייה או לפעול בשם העובדים שלה, כשהוא בעצם הפך להיות כוח מסייע לראש העיר המכהן זוהר. בבר צריך להבין שהוא לא יכול לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה: או שהוא בצד של העובדים, או שהוא בצד של העירייה. אם הוא רוצה להתמודד למועצת העיר עדיף שיתפטר מהתפקיד שלו בהסתדרות או לכל הפחות לא יעסוק עוד בעניינים שקשורים לעובדים מול העירייה.

בבית הקפה ביום רביעי בבוקר דיברנו על החלטת טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין, הביצוע המופלא של נטע ברזילי בחצי הגמר אך בעיקר על החדשות מבית והחיבור בין זוהר לאזולאי. אחד החברים אמר שללו זוהר הקטן, זה שכולם זילזלו בו, עושה עד עכשיו בית ספר לכולם. הוא התערב בפריימריז של האתיופים והצליח להכניס איש שלו למקום השני, הוא התערב בפריימריז של מפלגת העבודה והצליח יחד עם אחרים להביא לבחירה של יוסי סולימני, והוא כנראה גם יצליח לפרק את הליכוד ולמנוע את האפשרות שיעמידו מולו מועמד לראשות העיר. בינתיים זה שהפוליטיקאים קוראים לו 'אינסטלטור' בזלזול מכניס לכל העסקונה הוותיקה צינור ועושה להם "האק!" עם האצבע. לפי איך שזה נראה כרגע, ללו יעשה לכל אלו שרוצים להחליף אותו "האק!" גם אחרי ה-30 באוקטובר המתקרב.

בבית הקפה ישב לידנו גם אחד מהמקורבים של זוהר. הוא אמר שבקרוב יהיו עוד הפתעות, ואחרי כמה בירות בשעת בוקר מוקדמת הוא גם התחיל לשחרר את המידע שיש לו: הוא אמר שאחרי אזולאי יש עוד כמה שיכריזו על תמיכה בללו. הבא בתור הוא חבר המועצה בוריס בורוכוב, ואחריו יבוא גם מי שהתמודד מולו בבחירות הקודמות, דוד גלעם. לא יודע אם מה שאמר המקורב באמת יקרה, רק שאני במקום ללו לא הכי הייתי מתגאה בתמיכה של חבר'ה כמו אזולאי ובורוכוב, אבל אני לא ללו. לפי איך שזה נראה כרגע, קריית מלאכי לא מתכוונת להתקדם לאנשהו בקרוב, והמקסימום שיקרה בבחירות הקרובות זה ללו זוהר וכל החבר'ה שתומכים בו כמו פטריות אחרי הגשם מצד אחד מול הפושע בדימוס מוטי מלכה מצד שני. יש לי כבר כותרת לבחירות האלו: קריית מלאכי הישנה מול קריית מלאכי העוד יותר ישנה.

בערב הגעתי הביתה ואישתי אמרה שצריך לבדוק שהמקלט פעיל, ואם לא אז לפנות את כל מה שיש בפנים, כי בקרוב אולי תהיה מלחמה מול איראן. אמרתי לה שאין לה מה לדאוג כי טראמפ לא ייתן לאף אחד להתקיף אותנו, ואם מישהו בכל זאת יעז אז צה"ל יידע לעשות את העבודה. היא אמרה שהיא לא סומכת על אף אחד חוץ מאלוהים, ואני עניתי שאם היא סומכת על אלוהים, אז שלא תהיה מודאגת מהאם המקלט שמיש או לא.
ואולי בכלל מלחמה זה בדיוק מה שצריך כדי לשכוח קצת מהבעיות של השגרה?
יאלה, ביסלאמה.

לחץ להמשך קריאה

המשקיף

פוליטיקה בשקל

על מה דיברו המשקיף ובני משפחתו בשולחן המנגל המסורתי של חג העצמאות?

פורסם

בתאריך

על ידי

השלום והברכה עליכם קוראיי היקרים. אחרי שבוע אחד של הפסקה אני חוזר לשורות אלו. בשבוע שעבר יצאתי עם הנכדים והנכדות לחגיגות יום העצמאות, למרות שאני מעדיף בכלל לעשות מנגל בבית. הם ביקשו שסבא ייקח אותם לראות איזה אמנית בשם נוגה קירל, ואני לא הצלחתי לעמוד בלחצים. כשראיתי אותה והבנתי שמדובר בבחורה צעירה מאוד, שאלתי את עצמי האם לא כדאי לה להוסיף לשם שלה שם נוסף, כי איך זה שלנערה בת 16 קוראים נוגה?

מההתרשמות שלי היו אחלה אירועי עצמאות. הפארק היה מלא מפה לפה באנשים, גם בערב וגם ביום עצמו, וראיתי המון פרצופים שלא נתקלתי בהם הרבה מאוד שנים. אבל כמו תמיד בקריית מלאכי, שום דבר לא יכול להיות מושלם לגמרי, ובהופעה של אחד הזמרים נפלו הרמקולים כמה פעמים, ואפילו הזמר התרגז ושבר את המיקרופון בו הוא השתמש. אני דווקא הייתי מרוצה מזה שהחשמל נפל, כי אז יכולתי להגיד לנכדים ולנכדות שהאירועים נגמרו, אז יאלה בואו נלך הביתה. הם לא התרצו ודרשו עוד פיצה, עוד צעצוע ועוד תפוח מצופה במלא סוכר לפני שנחזור הביתה.

יום למחרת הגענו לפארק העירוני יחד עם חברים כדי לקיים את מנהג הספורט הלאומי הישראלי: נפנוף מנגל. על השולחן, אחרי שסיימנו לאכול ועברנו לשלב הפיצוחים, התפתחה כמובן שיחה על פוליטיקה. בהתחלה דיברנו על ביבי וההשתלטות שלו על טקס הדלקת המשואות בהר הרצל אבל מהר מאוד עברנו לפוליטיקה המקומית, לקראת האירוע המעניין שיתקיים בשבוע הבא, הפריימריז במפלגת העבודה.
אני כבר לא זוכר מתי מפלגת העבודה בעיר שלי עוררה עניין כלשהו כפי שהיא מעוררת בשבועות האחרונים. לכולם בשולחן הייתה דעה על מי צריך לנצח, וכמובן שגם אני הבעתי את דעתי. אמרתי שאם אנחנו רוצים באמת להתקדם, אז המתפקדים במפלגת העבודה חייבים לתת צ'אנס לאליאור עמר הזה. בסך הכל הוא הוכיח הרבה שנים שהוא לא מפחד ולא נרתע, ובדיוק מישהו כזה אנחנו צריכים בעירייה שלנו. זה יהיה מרענן לראות שם מישהו שלא עושה חשבון ולא תמיד חושב על מה טוב לו ולמקורביו.

אני אישית הצבעתי בעבר לסולימני, אבל יש גבול לכל תעלול. אני לא פקוד למפלגת העבודה, אבל גם אם הייתי פקוד והייתי חושב להצביע לו, ברור שאין סיכוי שזה היה קורה אחרי איך שהוא התנהל בחודשים שקדמו לבחירות האלו. במקום לשכנע כמה הוא טוב ומתאים, הוא התעסק בלהביא את כל השונאים של עמר למפלגה כדי שיתמכו בו בבחירות נגד עמר. אני יודע שאומרים שבפוליטיקה הכל מותר, אבל זו פוליטיקה בשקל. ראיתי גם את המסיבה שעשה סולימני השבוע (מדוע בתקופת ספירת העומר?!), ואיך שהוא הבטיח שהמסיבה שעשה תתקיים גם בשנה הבאה. איך מישהו הגיב על הכתבה שהייתה באפליקציה אנג'לס? "תהיה מסיבה בשנה הבאה כמו שהייתה מסיבה בשנה שעברה". גדול ומדויק, לא רק לגבי סולימני אלא ביחס לכל הפוליטיקאים שמוכרים לנו לוקשים לפני הבחירות ושוכחים אותנו מיד אחריהן.

אחד מהחברים במנגל של עצמאות אמר שהוא דווקא פקוד למפלגה, ושהבחירה שלו קלה: זו בחירה בין מי שהיה שם מלא שנים, היה שותף לשלטונות כושלים שהשאירו גירעונות ענק, שביקש לאשר בנייה בלתי חוקית ורגע אחרי קיבל אצלו במפלגה עשרות מתפקדים של אותה משפחה שהייתה מרוויחה מאישור של אותה בנייה בלתי חוקית – לבין מי שהוא ההפך מכל זה. "התפקדתי למפלגה כי מישהי מקורבת לסולימני ביקשה ממני, אבל אני לא צריך שמישהו יגיד לי בשביל מי להצביע, יש לי דעה משל עצמי ואני החלטתי לבד", הוא אמר לנו. וואלה, צודק.
מה שבטוח זה שיהיה קרב מעניין, ולפי מה שאומרים גם צמוד מאוד – כך שכל אחד מהשניים יכול לנצח.

בערב חזרנו הביתה וישבתי יחד עם אישתי לראות את טקס הענקת פרסי ישראל. ראינו את נאומה חוצב הלהבות והמרגש של אם הבנים הגיבורים, מרים פרץ. איזו אישה מדהימה, כריזמתית, מקסימה. כשהיא דיברה האמנתי לכל מילה שלה, רואים שהנאום שלה יצא מהלב, בניגוד לכל מיני פוליטיקאים שדיברו לפניה ואחריה שאמת זו המילה האחרונה שאפשר להגיד על מה שהם אומרים. הכי ריגש אותי החיבוק החם בינה לבין הסופר דוד גרוסמן, ששכל גם הוא את בנו במלחמות ישראל. כנראה שככל שהדעות יותר שונות – ככה זה הופך להיות יותר מרגש.
אחרי הטקס ראיתי שיש קריאה בפייסבוק לבחור במרים פרץ לנשיאה הבאה של ישראל, מיד אחרי כהונתו של הנשיא ראובן ריבלין. וואלק מה אגיד לכם, זה יכול להיות אחלה רעיון, שיאחד את העם המפורק והמשוסע הזה מידי פעם לפחות תחת מוסד אחד ואישיות אחת: מרים פרץ.
יאללה, ביסלאמה.

לחץ להמשך קריאה

דעות

יכולים לישון בשקט?

דיירים משכונת גבעת הסביונים בטור מיוחד בעקבות הדיון החוזר באישור חריגות הבניה בפרויקט "לב הפארק", שהתקיים בשבוע שעבר במליאת הוועדה לתכנון ובנייה

פורסם

בתאריך

אנו, דיירי גבעת הסביונים, עוקבים בדאגה גדולה אחר רצונם של מספר חברי מועצה ונבחרי ציבור המבקשים לדון מחדש באישור התכנית של פרויקט "לב הפארק", הכשרת עבירות הבניה שבוצעו בו על ידי חברת ש.י שפץ ולקיחת השטחים הציבורים השייכים לנו- הציבור- לטובת אותם יזמים שפגעו ברגל גסה בחוק ובתושבי הקריה.
עצוב היה לנו לשמוע את הטענות של מספר חברי ועדה שהועלו בשבוע שעבר בעיתון, לפיהם הקבלן שילם מחיר כבד בדמות קנס כספי. לידיעתם של אנשי הועדה, בהם גם גלעם וסולימני שביקשו לדון בבקשה בשנית, במצב בו התכנית תאושר ותותר מכירת יתרת הדירות הקבלן לא רק יקבל את כספי הקנס בחזרה, אלא עוד יישאר לו עודף בכדי לצחוק על תושבי הקריה ועל החוק בכלל.
ברצוננו להזכיר לכם שתושבי גבעת הסביונים ניהלו מספר מערכות משפטיות מול החברה הקבלית ש.י שפץ שבבעלותם של יוסי ושמעון וקנין, וכן דיונים קולניים בוועדות לתכנון ובניה ובבתי משפט בנוגע לתוספת בניה ל-100 יחידות דיור ולסידור מעברי התנועה בניגוד לתב"ע.

לב הפארק

בנייני לב הפארק בקריית מלאכי. | צילום: המקור

השאלה הנשאלת היא האם תושבי גבעת הסביונים אמורים לדאוג מזה שאתם, חברי ועדת תכנון ובניה, תאשרו להם בחלוף בזמן את התוספות הללו הנוגדות את התב"ע?
ומה תגידו בנוגע לדחיית התכניות של חברת י.ש שפץ הן בוועדה לתכנון ובנייה של מחוז דרום והן בבית המשפט המחוזי? שהם מסכנים? שמחפשים אותך? שצריך לעזור להם או שהם שילמו מחיר כבד?
נבחרי ציבור נכבדים, איך אתם מתעלמים מהחלטת בית המשפט ומהציבור הגדול שנפגע מהחריגות הללו? האם זו הדוגמא האישית שלכם כחברי וועדה בעלי אחריות? או שאולי הבקשה שלכם היא משחק פוליטי בניסיון להכניס את ראש העיר למלכודת שתגרום לציבור להתחשבן איתו ביום הבחירות, במידה והחריגות אכן יאושרו?
הרי כאשר השמעתם את קולכם ונלחמתם בכל הכוח על מנת לתת פרס למפרי חוק עשיתם טעות, רגע לפני הבחירות המתקרבות. הציבור מצביע מהראש, ואין ספק שהוא ישאל את עצמו האם אתם ראויים לשרת אותו נאמנה. האם תושבי קריית מלאכי בכלל ודיירי גבעת הסביונים בפרט צריכים לדאוג, או שהם יכולים לישון בשקט בזמן שנבחרי הציבור שלהם דואגים אך ורק לאינטרס של התושבים?
בהזדמנות זו נבקש להודות לראש העירייה, אליהו זוהר, למהנדס נועם רווחה, ליועצת המשפטית עו"ד עידית יפת ולסגן ראש העירייה, מר חיים שטיינר, על היושרה, האמינות והאכפתיות לטובת האינטרס הציבורי.

לחץ להמשך קריאה